כותרת דפי מזכרת

שער מזכרת חדש באתר מזכרת עכשיו מה שהיה שער המוזיאון

 

אתרים היסטוריים בהיבט תיירותי

סיכום יום העיון

שהמועצה לשימור אתרי התיישבות ומבנים היסטוריים ערכה במזכרת בתיה ב- 26 במאי 2005

חלק שני - תקציר דברי המרצים

 

תקציר דברי המרצים

ד"ר קובי כהן-הטב מאוניברסיטת בר-אילן

לאחר שהראה, כדוגמה לפוטנציאל של פיתוח תוך שימור, תקרות מצויירות יפות שנשתמרו בבתים הרוסים למחצה בנצרת,
הציג את ההתפתחות ההיסטורית של הגישה למכלול של שימור ותיירות בעיר ההיסטורית-תיירותית המודרנית. היו בה ארבעה שלבים:

1. יזמות עסקית מצד אחד, והגבלות שהוטלו ע"י גורמי שימור מצד שני, בלי קשר ממשי ביניהן.
2. שימור המורשת תוך פיתוח תיירותי, זאת אומרת כלכלי.
3. ניצול כלכלי ותיירותי של הבתים המשומרים, כאשר לעתים ישנה המשכיות תפקודית, ולעתים מופיעים שימושים חדשים תיירותיים כמו מוזיאונים ואולמי מופעים בבניינים היסטוריים.
4. במקביל לשלב הקודם, מתחילה מעורבות של האוכלוסיה המקומית, בהתחלה כאשר אוכלוסיה "חזקה" מזהה את הפוטנציאל שבשימור, נכנסת לאיזור והופכת אותו למבוקש, ואחר כך האוכלוסיה המקורית עצמה רוצה להיות שותפה בתהליך.

אחר כך הציג ארבעה אתגרים שישנם, לדעתו, לשימור ולפיתוח התיירותי בישראל:

1. מאחר שהשימור זקוק לכסף, ומצד שני הוא הוא מוביל לפעילות כלכלית ולהכנסות, צריך למצוא דרך להחזיר חלק מהרווחים ישירות לשימור.
2. דרושה הסדרה של שיתוף הפעולה בין גופי השימור לגופי התיירות, לראיה אסטרטגית של שימור ערכי נוף בנוי ואחר.
3. עידוד הפעילות של האוכלוסיה המקומית בשימור ובתיירות, מתוך קבלת השוני בין תפיסות השימור של דורות שונים.
4. השימור בתחומי המגזר הערבי - רמלה, לוד, יפו, נצרת - שיש בהם הזנחה והרס, לא מעט מזה בידי האוכלוסיה המקומית.

הוא העלה גם את בעיית צפיפות היתר של אתרי שימור דומים, ואת הצורך לדלל אותם או לפתח את יחודם.

משה צור (צוריך) מנכ"ל העמותה לתיירות ונופש בחיפה

סיפר על השימור והפיתוח של המושבה הגרמנית בחיפה, שיש בה עכשיו כק"מ של בתי קפה, מסעדות, גלריות, מרכז קניות, ולשכת מידע הפועלת שבעה ימים בשבוע. יחד עם הגן הבהאי נוצרו שני ק"מ של תיירות, ומראה מרהיב ביום ובלילה.
העובדה שהמושבה הגרמנית והגן הבהאי הם מכלול אחד, מבחינת הנוף והמבקרים, היא חלק מהאטרקטיביות של המקום. כדי לעזור למשיכת תיירים, ישנם מסלולי סיור ליום וללילה, וסיורים בהשתתפות שחקנים. מקיימים גם אירועים מיוחדים, כמו חגיגה מאוחדת של חנוכה וכריסטמס.

נקודות נוספות שהעלה היו:

* מקום משוחזר-משומר, כמו המושבה הגרמנית, צריך להיות מקום שוקק חיים ולא מונומנט ריק.
* חשיבות השיווק של המקום להכנסת החיים בו.
* הסתירה בין האפשרויות והדרישות של שימור ושחזור, לבין הדרישות של הרשויות מעסקים.
* לכל הבעיות האלה נמצאו רק פתרונות ביניים, ועדיין לא נמצא שביל הזהב.

עלוית פרוינד מנהלת החברה הכלכלית לפיתוח זכרון יעקב לשעבר

פתחה בסיפור תולדותיה של זכרון יעקב, שנבנתה בתכנון הברון רוטשילד, בהיסטוריה שלה כתחנת דרכים ומקום של פנסיונים ובתי הבראה, ובמוניטין של האויר והנוף שלה.
הרחוב ששוחזר היה הרחוב הראשי של המושבה הישנה, שב- 1990 היה רחוב מסחרי ברמה נמוכה שימש כמרכז המסחרי של המושבה. תוכנית הפיתוח משנת 1990, שכללה החלפה של כל בתי הרחוב בבניינים חדשים, והריסה בפועל של אחד הבתים, עוררו את המאבק לשיקום ושימור הרחוב. בהתחלה שינו את התוכנית ל"רכה" וכפרית יותר, אבל ראש המועצה הבין את הפוטנציאל שבשימור, והוכנה תוכנית לשימור בשלבים של כל המרחב. התוכנית כוללת השארה של המבנים המקוריים בחזית המגרשים, יחד עם הסתרה וסגנון מתאים של הבניינים הגדולים שייבנו מאחוריהם.
בעלי המגרשים בתוכנית השימור גילו, בהתחלה, יריבות גדולה לתוכנית השימור, והגישו מאות התנגדויות לתוכנית, שהתבררו במשך שנים רבות. התוכנית עדיין לא אושרה, אבל בפועל היא מקובלת כתוכנית התקפה.
כיום יש ברחוב כ- 100 מסעדות, פבים, מועדונים וגלריות. בשנים הראשונות ערכו כשלושה פסטיבלים בשנה, כדי לחשוף את הפרוייקט לציבור, וכיום העסקים בו יציבים.

נקודות נוספות שהעלתה היו:

* התכנון והעיצוב של הרחוב המשוקם כללו פרטים רבים היוצרים, ביחד, את מכלול הרחוב. התכנון כלל לא רק חזיתות הבתים וריהוט הרחוב, אלא גם פרטים כמו גדרות, דוכנים ושלטים, שבתנאים של ישראל אי אפשר להשאיר ליזמים.
* בית ישן בסגנון הבינלאומי, בעל גג שטוח, עוצב מחדש, בתוספת גגות רעפים, כדי שיתאים לסגנון הכללי של הרחוב.
* ההשקעה הציבורית שהניע את התהליך היתה קטנה באופן יחסי, ואילו ההשקעה העיקרית היא של בעלי הקרקע והיזמים.
* ההשקעה הציבורית כללה מערכת תומכת רב-תחומית - יחסי ציבור, פרסום, הפקת ארועים וחממה ליזמות עסקית.
* העסקים שהיו ברחוב שינו את אופיים מעצמם, והפכו לעסקים תיירותיים.
* כפיצוי על "לקיחת" הרחוב וחנויותיו מהתושבים, הוקמו לשירותם, משני צדיו, שני מרכזים מסחריים.
* גישת ראש המועצה המקומית היתה שאין לערב את צורכי האוכלוסיה של המושבה בפיתוח התיירות, למעט זאת שגם הם יכולים להתארח ברחוב.

שמשון שליסל יזם תיירות ושימור במזכרת בתיה

סיפר על בית הקפה "קזרמה" שהוא מפעיל כחמש שנים ברחוב הראשי הישן במזכרת בתיה. בית הקפה נמצא באחד הבניינים הראשונים של המושבה (והוא נקרא על שם הכינוי לבניינים האלה). הבניין שופץ ברמה גבוהה, וכך הוא משמש צוהר למושבה של פעם. רבים מהאורחים נפעמים מאוירת הרחוב הראשי של המושבה, אבל אין ניצול מספיק של משאבי התיירות בה, ושעות רבות, כאשר מוזיאון המושבה סגור, אין לאורחים מה לעשות מחוץ לבית הקפה.

קובי ביגון יזם תיירות ושימור במזכרת בתיה

המפעיל חדרי ארוח לזוגות נישאים ברפת ישנה שהוסבה, סיפר על קשייו של יזם הרוצה לשפץ מבנה פרטי שהוכרז כמבנה לשימור.
כיום אין שום עידוד או תמריץ לבעלים ליזום, לשפץ ולעשות משהו במבנה. מבחינת הרשויות, אפשר להשאיר אותו ללא טיפול עד שיקרוס. אבל אם רוצים לשפץ ולשמר את המבנה, לא זו בלבד שאין הטבות במיסוי, אלא שמייד דורשים הטל השבחה. הרשויות מתייחסות לתוכנית שימור כמו לתוכנית בניה של בית חדש. הן דורשות דרישות בלתי אפשריות, כמו בניית ממ"ד, ללא שום התחשבות בדרישות המיוחדות ממבנה לשימור, שבמקרה הזה הוא בנוי מאבני כורכר ללא יסודות.
דרושה חקיקה שתאפשר לרשויות המקומיות לתת לשימור מבנים כאלה פטור מדרישות שונות, ממסים ועד הג"א.

דפנה שמשוני מנהלת מוזיאון המושבה במזכרת בתיה

בפתיחת הערב, סיפרה על פתיחת מוזיאון המושבה במזכרת בתיה, לפני יותר מחמש עשרה שנים. הוא משך מבקרים אל המושבה, ויצר הכרות אתה, זמן רב לפני התחלת ההתפתחות העסקית-תיירותית במושבה. עם ההתפתחות העסקית-תיירותית בה בשנים האחרונות, התברר כי חלק ממבקרי המוזיאון חוזרים ונהנים משירותי התיירות.

האדריכל גבריאל (גובי) קרטס המתכנן של פרוייקט השימור בזכרון יעקב

סיפר על גישתו לתכנון אזור השימור בזכרון יעקב, ועכשיו גם במזכרת בתיה, גישה שימורית בעלת ערך מוסף כלכלי ותיירותי.
הוא הדגים בתמונות ישנות שאין אפשרות לחזור למצבן של המושבות לפני 80 או 100 שנים, עם הרחוב הבלתי סלול. לכן, מקורה של ההשראה התכנונית ליצירת האוירה באיזור השימור הוא בערים הקטנות באירופה, בהונגריה, לדוגמה, וברחובותיהן המרוצפים באבנים.

הוא הוסיף שתי הערות:

* בכל מקרה, דרושה השקעה ציבורית כדי להניע את תהליך השימור בהשקעה יזמית. בגדרה, לדוגמה, נעשה קמפין תעמולתי גדול לשימור, והייזמים התחילו להתייחס לעניין ברצינות.
* השימור והחיאת האזור המשומר הם תהליך ארוך. בזכרון יעקב נמצאים כבר בשנה השש-עשרה לתהליך.

הערה מהקהל

ההערה, שלא היתה קשורה לדברי מרצה מסויים, הזכירה כי אחת המטרות החשובות של שימור מבנים ואתרים היא המטרה החינוכית. נראה היה כי יש על כך הסכמה כללית, אבל הנושא לא נידון מעבר לכך.

 

סיכם: ד"ר ירח צור, 2005-06-19

שינוי אחרון 2005-06-24, תיקון 2008-04-09