כותרת דפי מזכרת

שער מזכרת חדש באתר מזכרת עכשיו מה שהיה שער המוזיאון

 

אתרים היסטוריים בהיבט תיירותי

סיכום יום העיון

שהמועצה לשימור אתרי התיישבות ומבנים היסטוריים ערכה במזכרת בתיה ב- 26 במאי 2005

חלק ראשון - הקדמה וסיכום כללי

 

הקדמה

ב- 26 במאי 2005 ערכה המועצה לשימור אתרי התיישבות ומבנים היסטוריים, במזכרת בתיה, ערב עיון ב"אתרים היסטוריים בהיבט תיירותי".

ערב העיון היה חלק מתוכנית שכללה גם סיור באתרים וחנוכה של האנטיליה המחודשת.

מובאים כאן תקצירים וסיכום שהכין ד"ר ירח צור, על סמך הדברים שנאמרו בהרצאות. האחריות לסיכום ולתקצירים, ולטעויות ולאי-דיוקים, אם ישנם, היא של המסכם (הטיוטה נמסרה למרצים להערות).

למרות מיעוט הזמן שעמד לרשות המרצים (ערב העיון כולו נמשך כשעתיים וחצי, לרבות שאלות השומעים), נשמעו בהרצאות דברים מעניינים וחשובים.
מטרת הסיכום היא להפיק את הלקחים - והשאלות הפתוחות הטעונות תשומת לב - שאפשר להעלות מתוך מאגר הידע והנסיון שהוצג בערב העיון, ולהעמיד אותם לרשות המשתתפים בו והמתעניינים שלא השתתפו בו. פרוייקטים חדשים, כדוגמת תוכנית השימור של הרחוב הראשי במזכרת בתיה, יוכלו ללמוד את הלקחים, ואולי לשפר את תכנונם ולהמנע מכשלונות ידועים מראש.

מבין הדוברים,

ד"ר עירית עמית-כהן, שהנחתה את הערב, וד"ר קובי כהן-הטב, שניהם מאוניברסיטת בר-אילן, יצגו את הצד האקדמי-מחקרי של הנושא,

ואילו האחרים באו "מהשטח":

משה צור (צוריך), מנכ"ל העמותה לתיירות ונופש בחיפה, ועלווית פרוינד, מנהלת החברה הכלכלית לפיתוח זכרון יעקב לשעבר, השתתפו בניהול ובהנעה של הפרוייקטים הגדולים במושבה הגרמנית בחיפה ובזכרון יעקב;

שמשון שליסל וקובי ביגון הם יזמי תיירות ושימור במזכרת בתיה - בית-קפה ומסעדה בבניין עתיק, וחדרי ארוח ברפת עתיקה שהוסבה לכך;

ואליהם אפשר לצרף את דברי דפנה שמשוני, מנהלת מוזיאון המושבה במזכרת בתיה, בפתיחת הערב;

האדריכל גבריאל (גובי) קרטס הוא המתכנן של פרוייקט השימור של זכרון, ועכשיו הוא נגש לתכנון פרוייקט השימור של מזכרת.

כאמור, מסגרת הזמן של ערב העיון היתה צרה מאד, ובנוסף, לא כל תוכניות השימור לפיתוח תיירות שנעשו בארץ היו מיוצגות בו. לכן, אי אפשר לראות בו סיכום דפיניטיבי של מכלול הידע והנסיון שנצברו, אלא רק הצבעה על הנקודות החשובות ביותר, לדעת הדוברים. למרות זאת, היו נקודות מספר - מסקנות ושאלות - שחזרו ועלו בדברי יותר ממרצה אחד. מאחר שדברי המרצים משקפים נסיון ממשי בתחום של פיתוח תיירותי הנשען על שימור אתרים היסטוריים, נראה שצריך לייחס לנקודות אלה משקל רב, אם לא תוקף מוחלט.

הסיכום כאן יכלול:

1. תקציר הנקודות העיקריות שהעלה כל אחד מהדוברים.
2. סיכום המסקנות העולות מכלל דברי המרצים.
3. השאלות הפתוחות העולות מדברי המרצים.

יובאו כאן רק דברים הנסמכים על הכרות עם שימור מבנים ופיתוח התיירות בעבר, שהם הדברים שאפשר להסיק מהם מסקנות שאפשר לראות אותן כמבוססות.

לחץ כאן לתקציר דברי המרצים, המובא בדף נפרד

סיכום כללי

* ישנם מבנים רבים, בישובים ערביים, הראויים לשימור ויש בהם פוטנציאל לפיתוח תיירותי.

* כיום מקובל באופן כללי לשמר ולשקם מבנים או מתחם במשולב עם פיתוח כלכלי תיירותי, וזה היה אופי התוכניות שהוצגו בערב העיון.

* בפיתוח כזה, של שימור ושיקום מכוון לבילוי ותיירות, מתקבלים אתרים פעילים ושוקקי חיים, המקיימים את עצמם כלכלית ומפיקים הכנסה.

* למשיכת תיירים ומבלים למתחם שימור דרושים מוקדי משיכה ועניין (כמו הגן הבהאי בחיפה), ופעילות שיווקית, בנוסף לעסקים מכוווני בילוי ותיירות .

* ההשקעה הציבורית צריכה לכלול, בנוסף לתכנון ולעיצוב, גם פעילות של יחסי ציבור ועזרה ליזמים.

* צריך להתאים את דרישות הרשויות, לגבי מבנים ועסקים, למציאות של שימור מבנים ישנים.

* העיצוב של מתחם שימור-שיקום תיירותי צריך להיות מפורט, ולכלול את כל מה שגלוי ומוצג לעין המבקרים, כדוגמת דוכנים ושלטים.

* החוץ (הרחוב) של שנים עברו אינו מתאים לפיתוח מכוון לבילוי ותיירות של מתחם מושבה משוקם. לכן, העיצוב של החוץ נלקח מרחובות העיר הקטנה באירופה, במקומות כמו הונגריה או אירופה המערבית.

* התפקוד של פנים המבנים המשומרים-משוקמים (סניף בנק, מסעדה), בד"כ איננו התפקוד המקורי שלו (בית אכרים). לעתים משמרים רכיבי פנים מקוריים, ולעתים הפנים משתנה כליל.

* המתחמים המשומרים-משוקמים לא שולבו בחיי התושבים הרגילים של היישוב שבתוכו הם נמצאים, אלא הוצאו מהם. התושבים הרגילים יכולים רק לבקר בהם כאורחים.

* צריך לשתף את האוכלוסיה המקומית החל משלבים מוקדמים של התוכנית.

* הדברים לא נאמרו במפורש, אבל ההתרשמות של הכותב מ"בין השורות" של דברי המרצים היתה שהתושבים המקומייים, הכוונה לבעלי המגרשים הכלולים בתוכנית השימור, מהווים הפרעה מוחשית לתוכניות השימור-שיקום תיירותיים. הסיבה נראית מובנת: התוכנית היא הפרעה מוחשית לתוכניותיהם הם.

מסקנה נוספת: שתי שאלות פתוחות

עד כאן הובא סיכום הדברים שנאמרו בערב העיון. כאן אעלה את מסקנתי אני, כשומע, מהדברים שנאמרו. והמסקנה היא כי שתי שאלות עולות מהדברים בחריפות רבה:

1. איך ובאיזו מידה לשלב את המתחם המשומר-משוקם בחיי היומיום של תושבי היישוב, ובתכנון הכולל של היישוב.

האם התשובה של זכרון יעקב לשאלה זו - לא לשלב - היא האפשרות היחידה, או הטובה ביותר, או אולי ישנן אפשרויות אחרות, מתאימות יותר?

2. מהו שביל הזהב בין שני הקטבים - שימור-שיקום מסחרי תיירותי מצד אחד, ושימור-שחזור היסטורי חינוכי מצד שני.

מההרצאות נראה כי הפרוייקטים של חיפה וזכרון יעקב שייכים כולם לסוג הראשון, המסחרי-תיירותי, ולא השאירו מקום לשחזור היסטורי-חינוכי (בית הפקידות בזכרון שוחזר, אבל הוא משמש כמוזיאון, ולא כמוצג מוזיאוני שבו משוחזר גם התפקוד ההיסטורי). ההתרשמות היא שמזכרת בתיה הולכת באותו כיוון. האם פתרון משולב, זאת אומרת הקדשה של חלק מהמתחם לשחזור-שימור היסטורי, לא היה טוב יותר?

למעט ההערה מהקהל על המטרה החינוכית של השימור, שאלה זו לא נידונה בערב העיון. מקורות אחרים מרמזים לכך שהפתרון המשולב יכול להיות המתאים ביותר:

* בארצות רבות הפתרון לשימור ההיסטורי הוא במוזיאון פתוח (לאחרונה התקבל המונח "מוזיאון קטור", שמובנו חסר גג, בלתי מקורה). ידועים המוזיאונים הפתוחים הגדולים ליד קופנהגן, סטוקהולם ואוסלו. העבירו אליהם וריכזו בהם מבנים עתיקים ומעניינים מכל רחבי הארצות האלה. הפתרון הריכוזי הזה, בבירור איננו מתאים לשימור מקומי של מתחם היסטורי ביישוב קטן בישראל. בבריטניה, לעומת זאת, ישנם מוזיאונים פתוחים קטנים רבים בכפרים או ערים קטנות, בחלקם מפוזרים ומשולבים בחלק הישן של העיר או הכפר (המתעניין יכול לחפש בגוגל "open air museum"). במוזיאונים כאלה משחזרים ומשמרים מבנים שלמים, או חלקי מבנים, על תוכנם ותפקודם. פתרון זה נראה מעשי ומתאים גם כאן.

* מוזיאון היסטורי הוא מוקד משיכה כשלעצמו, המספק התנסות חוויתית לא פחות מלימודית. אם הוא מעניין ועשוי היטב, הוא יכול להיות מוקד המשיכה הנוסף הדרוש למתחם שימור לתיירות ובילוי, במיוחד אם הוא סמוך, או משולב, במתחם התיירותי.

* מחקר שעשתה ד"ר עירית עמית (מנחת ערב העיון) לפני שנים ספורות בזכרון יעקב ומזכרת בתיה, מצא כי האוכלוסיה הוותיקה בזכרון, וכל האוכלוסיה, לרבות החדשה, במזכרת, מעדיפות שימור היסטורי-מקומי על פני כל אחת מהמטרות האפשריות האחרות.

 

סיכם: ד"ר ירח צור, 2005-06-19

שינוי אחרון 2005-07-09, תיקון 2008-04-09