כותרת דפי מזכרת

שער מזכרת חדש באתר מזכרת עכשיו מה שהיה שער המוזיאון

 

שלטי רחוב במזכרת, 2006

אישיות, אתר ושגיאה*

 

מבט על שמות הרחובות במזכרת בתיה

 

האם חשבתם פעם על המכלול של שמות הרחובות במזכרת? מי או מה זכו שיקרא רחוב על שמם, ומי לא זכה, ולמה?

באתר המועצה המקומית מוקדש דף לרשימת הרחובות, ממויינת לפי המובן או הזהות של שם כל רחוב.

אבל כאן אמיין אותם באופן מפורט יותר, ואבחין הבחנות הנעדרות מהרשימה של המועצה. בנוסף לכך אעלה כאן את השמות החסרים, השמות שמזכרת בתיה צריכה היתה לזכור ולהזכיר ברחובותיה, ואיננה עושה זאת.

במפה של מזכרת בתיה, שהמועצה המקומית הוציאה בסוף שנת 2004 (זו המהדורה האחרונה), ישנם ברשימת הרחובות 86 רחובות. בפועל, ישנו לפחות רחוב אחד נוסף, המסומן במפה בשמו אבל נשמט מהרשימה. ברשימת השמות של המועצה ישנם 88 שמות, אבל עדיין ישנו לפחות רחוב נוסף אחד. סקירת השמות כאן מבוססת על כל 89 השמות.

הרוצה לדעת מה המובן של שם רחוב, או למי הוא מתכוון, יוכל למצוא זאת במילון הרחובות של מזכרת בתיה.

אם נסתכל בשמות אלה, נראה שאפשר למיין אותם לקבוצות:

שמות אנשים - 42 רחובות

וביתר פירוט:

אישים הקשורים בייסוד המושבה - 2

רוטשילד ומוהליבר, הראויים לכך לכל הדעות.

ומי חסר?

בראש ובראשונה, יחיאל ברי"ל, הוא שהגה את רעיון המושבה, והוא שגייס את המייסדים וליווה והוביל אותם בעלייתם ארצה. ונשכח.
באתר הרשת של המועצה המקומית, בדף "תולדות היישוב", נכתב: "ראשיתה של המושבה מזכרת בתיה ב"שיגעון לדבר" של איש אחד, הרב שמואל מוהליבר".
זה פשוט לא נכון.
הרעיון של מושבה שתוקם ע"י איכרים יהודים (כן, היו) עלה בשיחה בין שני אנשים, יחיאל ברי"ל, עורך "הלבנון", והרב שמואל מוהליבר. הם התוו וחילקו ביניהם את המשך הפעולה.
מוהליבר נסע לגייס לעניין את הברון רוטשילד מפריז, וכשנראה היה כי יש לכך הסכמה, נסע ברי"ל למצוא את האכרים ולהעלותם. הוא הקריב הרבה לשם כך. הוא הפסיק את הוצאת עיתונו, ומשפחתו הגיעה עד פת לחם.
אין אדם הראוי להזכר ברחובות מזכרת בתיה יותר ממנו.

ומי עוד חסר?

הרב צדוק הכהן, הרב של פריז, שהיה שותף לדיונים עם הברון רוטשילד ואיש הקשר אתו, ושמואל הירש, מנהל מקווה ישראל, שהעסיק את המייסדים בחודשיהם הראשונים בא"י וביצע את קניית האדמה עבורם.
ופקידי הברון ושליחיו האחרים, טובים ורעים, אבל שהיו, בסיכומו של דבר, חלק משנותיה הראשונות של המושבה.

שמות מייסדי המושבה ומקימיה - 14 רחובות, 15 אנשים (כי רחוב אחד נקרא על שם שני אחים) מתוך 18 המייסדים והמקימים

המייסדים: אברהם יעקב גלמן, אפרים שקולניק, ברוך צבי ברנשטיין, האחים יעקב וצבי ארקין, חיים משה פרס, יהושע רובינשטיין, יחזקאל לוין, יעקב לסקובסקי, משה מלר.
מהמקימים האחרים ("המצטרפים"): אהרון זליג לויטה, גרשון שרשבסקי, יעקב גולד, מרדכי ניימן, שלמה הכהן וויסברג.

חסרים:

מהמייסדים - דב רודבסקי, ומהמקימים האחרים - משה אליהו הרשקוביץ, ושאול הלזנר.

ומי עוד חסר?

הנשים! אפשר היה לחשוב שכלל לא היו כאן נשים, או שלא תרמו דבר לחיי המושבה.
האם שמתם לב שאין, בכל רחובות מזכרת, אפילו רחוב אחד על שם אישה (ישנו גן יהודית, וגן שווילי, על שם הדסה ומרדכי). וזה ביישוב הנקרא על שם אישה (אבל אמו של הגביר).

הנופלים במלחמות ובצבא מבני המושבה - 4 מתוך 16 השמות הכתובים על האנדרטה (על הישנה - רק 15)

אליהו הרשקוביץ, אליעזר ארקין, דב שמיר, יוסף רודבסקי.
אבל על שם שנים נקראו גנים: יואב שחם ויצחק ברנר, ועל שם נוסף - המוזיאון המקומי: ערן שמיר, וכך לשבעה מהם זכר באתרי המושבה.

אנשים אחרים מתושבי המושבה - 3

אברהם מרדכי לוין, חיים מלר, יואל דב פרס.
שנים מהם הם אבות של מייסדים. חיים מלר הוא בו המושבה היחיד, שאיננו מהמייסדים או מראשי המועצה, או עסקן, שרחוב נקרא על שמו. לא ברור (לי) מדוע דווקא הם זכו לכבוד זה, או - אם אתם מעדיפים זאת - מדוע רק הם.

ראשי המועצה המקומית הראשונים - 3

חיים לוי, משה לוין, עמנואל הלזנר.

אישים מקומיים אחרים, כמו מזכיר מועצת הפועלים או פקיד עמידר - 5

אלי לוי, אליהו בבילה, דב אלוני, יעקב זטוצקי, שלמה עיאש.

מדינאים ופוליטיקאים ישראלים, לאו דווקא קשורים למושבה - 11
ביניהם אישים לאומיים מהשורה הראשונה, כמו ויצמן ובן-גוריון, אבל חלקם פוליטיקאים מהשורה השניה והשלישית. מה למזכרת ולהם?

דוד בן גוריון, זלמן שז"ר, יגאל אלון, לוי אשכול, מנחם סבידור, משה דיין, משה שרת, פנחס ספיר, חיים וייצמן, מוטה גור, מנחם בגין.

שמות צמחים - 26 רחובות

וביתר פירוט:

שבעת המינים שארץ ישראל נתברכה בהם - 6 מתוך השבעה

גפן, זית, חיטה, רימון, תאנה, תמר.

חסרה: שעורה.

גידולים חקלאיים שהיו מקובלים, כיום או בעבר, במזכרת בתיה - 3

גפן, הדרים, חיטה.
שניים מהם משבעת המינים.

חסר (לפחות): תות.

פרחי בר (ונוי) של ארץ ישראל - 6

ורד, חרצית, נופר, נורית, סיגלית (נניח שהכוונה לסגל), רקפת.
אחדים מהם (סגל, רקפת) מעולם לא צמחו במזכרת או בסביבתה הקרובה.
ב"סיגלית" יתכן שהכוונה היתה לסגל הריחני התרבותי, וכך גם לגבי הורד.

עצי פרי וסרק, תרבות ובר - 15

אורן, אלה, ארז, אשל, ברוש, דובדבן, דולב, דקל, הדרים, זית, חרוב, רימון, שקד, תאנה, תמר.
חמישה מהם כבר נמנו בשבעת המינים או בגידולי מזכרת בתיה.
גם מהעצים יש שמעולם, אפשר לשער, לא צמחו במזכרת או בסביבתה, אף לא כעצי נוי: ארז, אשל, דובדבן, דולב.

ולבסוף, שיחי נוי או בר - 3

שיחי נוי תרבותיים: יסמין, לילך,
ובר: רותם.

שמות קבוצות, ארגונים או יחידות בטחוניים וצבאיים - 8

גבעתי, ההגנה, המגן, הנוטרים, הפלמ"ח, הצנחנים, השוטרים, ש"י.

שמות הקשורים בתולדות המושבה ואינם שמות אנשים - 6

מוסדות או אתרים: הגורן, הכנסת אורחים, הבאר.
ואחרים: המייסדים, נתיב השיירות, תרמ"ג.

חסרים:

מוסדות כמו המחלבה והטחנה, שהיו, בזמנם, גאוות המושבה, ואין לשכוח את הפעמון,
וכלי עבודה כמו המחרשה - הסמל האמיתי של מזכרת בתיה בראשיתה, והטרקטור - "המושיע", קוראת לו יהודית בריסקין.
ואירועים כמו השמיטה הראשונה, מרד הנטיעות, ונטישת תרפ"ט (או מאורעות תרפ"ט), הדרמטיים והטראומטיים.

האם שמתם לב עד כמה מעטים הרחובות המזכירים את עברה ואת ייחודה של מזכרת בתיה, במיוחד בהשוואה למספר הפוליטיקאים והצמחים שאין להם שום קשר למושבה? למזכרת בתיה היסטוריה ארוכה ועשירה. יכולה היתה, וצריכה היתה, להתבטא גם בשמות הרחובות.

שמות הקשורים בתולדות הציונות והתקומה - 4

הצבי, קרן היסוד, הניצחון (במלחמת העולם השניה), העצמאות.

שמות בעלי חיים - 2

שני עופות: אנפה וזמיר.
לאנפיות הבקר, שעשרות מהן לנות על עצים במושבה, ומחפשות את מזונן בשדות שמסביב לה (וגם במגרשים בתוכה), בהחלט אפשר לקרוא אנפות. הזמיר, המככב באגדות, לעומת זאת, אינו שכיח במושבה. בוודאי מעולם לא נשמע במזכרת בתיה, וספק אם יש, בכל מזכרת בתיה, מי שראה או שמע אותו גם במקום אחר.

חסרים:

בעלי החיים, עופות, יונקים, ואולי גם אחרים, שהם כן שכיחים, או היו שכיחים, במושבה ובסביבתה, והם רבים מכדי למנות אותם. בולבול הוא אולי שם בעייתי, אבל מה רע בצופית או בחמריה?
בעלי החיים של המשק במושבה, ובראשם השור, המנוע של ההובלה ועבודת השדה עד להגעת הטרקטור.

שמות יישובים אחרים - 1

מידון.
עיר בצרפת, ליד פריז, "עיר תאומה" למזכרת בתיה.

חסרים:

מקווה ישראל, מקום מושבם הראשון של המייסדים, עד למציאת האדמות המתאימות וקנייתן.
עקרון, שמה הראשון של מזכרת, וכינוי היישוב עד היום בפי וותיקיו.
חולדה, או קבוצת חולדה, העמדה הקדמית של היישוב העברי בסביבה, לפני קום מדינת ישראל, שמזכרת בתיה שמשה לה בסיס,
קלגרי, עיר בקנדה, שבתרומתה הוקם המתנ"ס, וגם היא "עיר תאומה" למזכרת בתיה,
פבלובה, או פבלובקה (בהקטנה), כפר האיכרים היהודים ברוסיה הלבנה, שהוקם באמצע המאה ה- 19 וממנו עלו המייסדים,
ולבסוף עקיר (או אולי עגר, כמו שהגו את השם במבטא הדרומי-מצרי) - הכפר הערבי הסמוך, שליווה את מזכרת בתיה, לטוב ולרע, עד מלחמת העצמאות, שהמייסדים גרו בו עד שבנו את הבתים הראשונים במושבה (הקזרמות), ושהדרך אל המושבה עברה בו, שתמיד היו אתו יחסי ידידות, אבל בזמן המאורעות ירו ממנו בלילות אל המושבה (איש לא נפגע) - זה ביטוי לזכרון היסטורי, לא לעמדה פוליטית.

 

ומשאלה לסיום

מי יתן ותהינה לנו וועדת שמות ראויה לשמה, ומועצת נבחרים מקומית דעתנית, שרחובות מזכרת ראויים להן,
ושתקבענה קריטריונים הולמים לקריאת שמות לרחובות ולאתרים.

 

* רחוב רוטשילד הוא רחוב, לא שדרות. אפשר לנחש כי עושה השלטים הוא שהחליף את הרחוב של עקרון בשדרות של תל-אביב. העובדה היא שבמשך שנים אף אחד לא שם לב לטעות. לאחרונה (יולי 2006) הוחלפו שלטי הרחוב, והטעות תוקנה.

 

שינוי אחרון 2006-07-30