כותרת דפי מזכרת

שער מזכרת חדש באתר מזכרת עכשיו מה שהיה שער המוזיאון

 

חילופי דברים - חלק א'

 

על חלקו של יחיאל ברי"ל בייסוד המושבה עקרון, היא מזכרת בתיה של ימינו, עוד יסופר כאן בדף, או דפים, שיוקדשו לו.
הוא אחד האנשים שמזכרת בתיה צריכה היתה לזכור ולהזכיר, אבל עד עתה לא עשתה זאת.

ראשיתה של עקרון בהתיישבות החקלאית היהודית ברוסיה במחצית הראשונה של המאה ה- 19. באמצע המאה כבר היו עשרות רבות של כפרים חקלאיים יהודיים באזורים נרחבים של רוסיה של אז (תולדות ההתיישבות החקלאית היהודית ברוסיה מעניינות ורבות תהפוכות לעצמן).

הרעיון לייסד בארץ ישראל מושבה של יהודים שמראש יהיו איכרים, ומנוסים בעבודת האדמה, וכך להבטיח את הצלחתה, עלה לראשונה בשיחות של יחיאל ברי"ל, המו"ל והעורך של העיתון העברי "הלבנון", והרב שמואל מוהליבר, באוגוסט 1882. הרב מוהליבר נסע לפריז כדי לשכנע את חברת כי"ח ואת הברון רוטשילד לתמוך בתוכנית זו, ואילו יחיאל ברי"ל הפסיק את הוצאת "הלבנון" ונסע, כאשר ההסכמה התקבלה, למצוא ולבחור את עשרת המתיישבים שהוסכם עליהם.
יחיאל ברי"ל המשיך וליווה את אחד עשר המתיישבים בעלייתם ארצה, בצעדיהם הראשונים בארץ, בראשית שהותם במקווה ישראל עד שתמצא אדמה עבורם, ובנסיונות הראשונים למצוא שטח אדמה מתאים עבורם. בזמן זה היו לו חילוקי דיעות חריפים עם שמואל הירש, מנהל ביה"ס מקווה ישראל. בגלל חילוקי דעות אלה, ובגלל הקשיים הכלכליים של משפחתו (ההבטחות לתמוך במשפחתו בזמן שליחותו לא קויימו), הוא נאלץ לעזוב את א"י והמתיישבים, ולחזור אל משפחתו, לפני שנקנו אדמות עקרון.

שטח אדמה מתאים נמצא, בזכות עקשנותם של המתיישבים, לאחר חיפוש ארוך, ונקנה. יחיאל ברי"ל כבר לא נמצא אז בא"י, אבל בכל זאת הוא מודיע על כך בשמחה בעיתון העברי "המגיד", שנת 1883, גליון 46, 29 בנובמבר:

כותרת המגיד

(מי שמתקשה בקריאת כתב רש"י, ימצא כאן תעתיק מורחב לאותיות דפוס רגילות)

גזיר עיתון

הערות:
הדונם כאן הוא דונם תורכי, השונה מהדונם המטרי של היום.
סנבלט החורוני ניסה למנוע את קימום ירושלים בשיבת ציון של עזרא ונחמיה (ספר נחמיה, בעיקר פרקים ד, ו).
ניכרת נימה של פטרונות מצד בן העולם הגדול אל "האיכרים הפשוטים".

הכינוי המעליב "סנבלט החורוני שבזמננו" לא נשאר ללא מענה.
הרב צדוק הכהן, הרב הראשי של פריז ומראשי חברת כי"ח, מתגייס להגנת מי שהוא חשב שהעלבון היה מכוון אליו, ויוצא בהתקפה פרועה על יחיאל ברי"ל ("המגיד", שנת 1883, גליון 50, 27 בדצמבר):

גזיר עיתון

גזיר עיתון

גזיר עיתון

הקיצור "הק'" לפני שם החתום, הוא קיצור ל"הקטן", האמור להראות את ענוותו של הכותב.
למזלנו הטוב, יחיאל ברי"ל כתב את ספרו "יסוד המעלה" בפירוט עובדתי, כמשתתף באירועים, ולא "בדרך השקפה כללית", כפי שיעץ לו הרב צדוק הכהן. לכן הספר הוא מסמך היסטורי כל כך מעניין ומרתק.

יחיאל ברי"ל אינו האיש שישאיר התקפה גסה כזו ללא תשובה, אם כי הוא עונה לה בדקות סרקסטית ("המגיד", שנת 1884, גליון 2, 10 בינואר):
(והמתקשים בקריאת כתב רש"י, ימצאו גם כאן תעתיק מורחב לאותיות דפוס רגילות)

גזיר עיתון

ובכן, זה לא האדון הירש. אבל מיהו "סנבלט החורוני שבזמננו" עדיין איננו יודעים.
זאת יגיד לנו מאמר המערכת באחד הגליונות הבאים של "המגיד" - בדף ההמשך.

 

שינוי אחרון 2005-08-02