כותרת דפי המוזיאון

שער המוזיאון תוכנית האירועים בניין המוזיאון מוצג הפרוייקטים של המוזיאון שער מזכרת

 

בניין מוזיאון המושבה ותולדותיו

 

המועצה המקומית

בניין מוזיאון המושבה בזמן היותו בית המועצה המקומית

השלט מעל הדלת אומר: המועצה המקומית מזכרת בתיה. בתא הטלפון, מימין לכניסה, היה הטלפון היחיד במושבה. תא הטלפון, עמוד הטלפון, ועץ האקליפטוס, כבר אינם, רק דקל הוושינגטוניה עדיין מתנשא בחזית, ומי שירים את ראשו יוכל לראות גבוה בגזעו, בצדו המערבי, ארבעה חורי קינון של נקרים. הצילום - מארכיון המושבה.

 

בניין המוזיאון, או "בית הפקידות", הוא אחד הבתים הישנים במושבה, ובכל המושבות בא"י. בנה אותו הברון רוטשילד (אין צורך בשמו המלא - הברון אדמונד בנימין דה רוטשילד מפריז - כי הכל יודעים למי מבין הרוטשילדים הכוונה. די גם בכינוי "הברון", ובעילום שם - "הנדיב הידוע") בשנת 1885, זמן קצר אחרי בניית הקזרמות. הוא בנוי אבני כורכר, ומחוזק במוטות ברזל. קומת הקרקע נועדה לשמש למשרדו של פקיד הברון, שניהל את ענייני המושבה, והקומה העליונה לדירת מגוריו, ולכן נקרא "בית הפקידות".

רצפת עץ בבניין המוזיאוןאת מוטות הברזל, העוברים בקירות הבניין מצד לצד ומהדקים אותם, מעל הקומה הראשונה, הכניסו למקומם כשהם חמים. בקוף (חור) בכל אחד מקצות כל מוט, השחילו מוט קצר כפוף בצורת S. כאשר המוטות התקררו והתכווצו, ה-S-ים, שאפשר לראות בפינות הבנין מתחת לגובה החלונות העליונים, נלחצו אל הקירות והידקו אותם אל שאר הבית. חיזוקי ברזל דומים אפשר לראות בקזרמות, ובבתי אבן ישנים אחרים בארץ ובכל העולם.

הריצפה המקורית של הקומה השניה היתה עשויה מלוחות עץ אלון אירופי המונחים על קורות עץ. הקורות מכוסות כיום (אפשר לראות קורות דומות בתקרת בית הקפה "קזרמה", בבניין הקזרמה שממערב למוזיאון), אבל קטע מריצפת העץ היפה, במבואת הקומה העליונה, עדיין חשוף (בתצלום משמאל).

בתפקיד הפקיד המקומי שימש המדריך החקלאי, או "הגנן", כפי שנקרא אז. הוא היה ממונה על פקידי הברון המקומיים האחרים - הרב, שהיה גם שו"ב (שוחט ובודק) ומלמד, ומאוחר יותר גם מורים ועובדי משק, והיה כפוף לפקיד האיזורי שישב בראשון לציון.

בתום שלטון הברון נעשה הבניין לבית וועד המושבה, משטרת היישובים העבריים, המועצה המקומית (בתצלום למעלה), בית הדאר. בזמנים שונים שכנו בו גם גן הילדים הראשון של המושבה, כיתת בית ספר, חדרי מגורים למורים רווקים, חדר ביטחון (במרתף), מתקן איתות (על הגג) לקשר עם היישובים הסמוכים, וועד חקלאי המושבה (התופס עד היום חדר בבניין).

ב- 1987 הפך הבניין למוזיאון המושבה.

(ההיסטוריה מבוססת במידה רבה על "לכו ונלכה")

 

שינוי אחרון 2005-03-23