כותרת דפי מזכרת

שער מזכרת חדש באתר מזכרת עכשיו מה שהיה שער המוזיאון

מה כותבים מדריכי טיולים על מזכרת בתיה

 

"מורה דרך בארץ-ישראל" מאת אברהם משה לונץ, תרנ"א (1891), בדפוס ובהוצאת המחבר, מהדורה מצולמת, אריאל 1979

"מזכרת בתיה, לפנים עקרון (עקר). רחוקה כשעה וחצי מרחובות.

"אדמת המושבה הזאת נקנתה מאת ה' הירש מנהל אחוזת מקוה ישראל, ע"ח הנדיב, לעשות בה הנסיון הראשון אם יוכשרו אחינו לעבודת האדמה ולתכלית הזאת השיב בה כאחת עשרה משפחה מעובדי האדמה בסביבות רוזינוי ברוסיא. הנסיון הזה הצליח בעקרו כי האנשים ההם מורגלים ומלומדים מנעוריהם בעבודת האדמה, ואדמת המושבה גם היא טובה מאד למזרע תבואה, הרבה יתר מכל המושבות האחרות, לכן יקרה מאד המושבה הזאת בעיני הנדיב עד העת אשר שונאי הישוב ומחרחרי ריב פתו את האנשים הפשוטים האלה למרוד בפקודת פקידי הנדיב וללכת בדרך עקלתון, והדבר הזה הביא מעצור גדול בהתקדמות המושבה הזאת והמחשבות הטובות אשר חשב הנדיב למענם; אך יושביה רצוים במעמדם הישן ועובדים אדמתם בשקידה ובחריצות, והם הראשונים אשר חדלו לקבל תמיכה קבועה מהנדיב.

"שטח אדמת המושבה 4090 דונם. באמצע המושבה בנוים בנאוה שבעה עשר בתים בעלי שתי מכפלות, בשתי שורות, ובאמצע הטור הימיני מתנוסס בית הכנסת יפה ונהדר, ובתחתיתו בית ספר לילדים ובו שני מורים המלמדים להתלמידים רק עברית. מלבד בתי האכרים נמצא עוד בית הפקודה, בית הרפואות ובאר גדולה אשר מימיה יעלו בכח סוסים.

"מספר משפחות המושבה כעת שמונה עשר ולהן כמאתים נפש. פקיד המושבה הוא ה' עטינגער."

בכינוי "דרך עקלתון" לונץ מתכוון ל"פולמוס השמיטה". אפשר לקרוא עליו במפורט, מנקודת המבט של המושבה, במאמר של אחיעזר ארקין. הדונם כאן הוא דונם טורקי, השווה ל- 916 מ"ר בקירוב.

 

"ארץ-ישראל וסוריה הדרומית, ספר-המסעות" חברו ישעיהו פרס בירושלם, הוצאת בנימין הרץ, ירושלם - ברלין - וינה, תרפ"א (1921)

"במרחק חצי שעה מדרום לרחובות נמצאת המושבה מזכרת בתיה (עקרון). לפני המושבה עוברים על הכפר הערבי עקר הנמצא במקום עקרון העתיקה, שהיתה שהיתה אחת מחמש ערי סרני הפלשתים (יהושע טו, שופטים א וכ"ו) ושממנה לא נשאר אף שריד אחד. המושבה עקרון או מזכרת בתיה נוסדה בשנת 1884 ע"י פקידות הברון רוטשילד, שהושיבה בה אכרים יהודים מרוסיה הדרומית. שטח אדמתה 15,200 דונם ומשקה בעקר פלחה. יער זיתים יש למושבה זו ממזרח למסלת הברזל יפו-ירושלם ע"י הכפר נענה. מספר יושבי המושבה הוא 360 נפש."

"מלוד במסלת הברזל לירושלם ... מחירי הכרטיסים: א' 60 ג"מ, ב' 30 ג"מ, ג' 20 ג"מ ... וזמן מהלכה שלש שעות. מהרכבת רואים אחרי רגעים אחדים מצד ימין את המושבות ראשון לציון, עקרון וגדרה."

הזיהוי של עקרון הקדומה עם הכפר עקיר הוא טעות הנובעת מדמיון השם (פירוט במדריך ישראל, למטה). בתי המושבה הראשונים נבנו בתחילת שנת 1884, אבל התאריך המקובל כתאריך הייסוד, לפחות במזכרת בתיה, הוא התאריך של התחלת עיבוד הקרקע, ז' בחשון תרמ"ד, 7 בנובמבר 1883. מחירי הכרטיסים, למחלקות השונות ברכבת, נתונים בגרוש מצרי, המטבע שנהג אז בארץ ישראל. מעניין גם עד כמה התקצר המרחק מרחובות, מאז זמנו של המדריך של לונץ.

 

"ארץ־ישראל, ספר גיאוגרפי" מאת ד"ר אליהו בלנק, ספריה תמצית, תל־אביב ה'תש"א - ‮‬1941, הוצאת המחבר

"צפונית מזרחית לגדרה נמצאת המושבה עקרון או מזכרת בתיה, שנוסדה בשנת תרמ"ד (1884) על אדמת הברון רוטשילד ע"י יהודים אכרים שבאו מרוסיה. ענפי המשק העיקריים הם פלחה ומטעים, מספר התושבים כ- 500 נפש. לא רחוק מעקרון עמדה עקרון הקדומה, אחת מחמש ערי הפלשתים."

התברר כי הזיהוי של עקרון הקדומה בקרבת מזכרת בתיה הוא טעות (פירוט במדריך ישראל, למטה). כאמור, התאריך המקובל במזכרת בתיה כתאריך הייסוד, הוא של התחלת עיבוד הקרקע, ז' בחשון תרמ"ד, 7 בנובמבר 1883.

 

"מדריך ארץ-ישראל" כרך שלישי - תל-אביב, השרון, השפלה והנגב, ד"ר זאב וילנאי, מהדורה רביעית 1955, הוצאת תור-ישראל

"מושבה, נוסדה בז' חשוון תרמ"ד (7 נובמבר 1883) הישוב היהודי הראשון באזור הזה. נוסדה בכספי הברון רוטשילד ונקראה על אמו בתיה. נקראה בראשיתה גם עקרון, כשם הכפר הקרוב."

בסה"כ פחות משלוש שורות בספר. להשוואה, לגדרה מוקדשים בו שני עמודים.

 

"כל מקום ואתר, מדריך שלם להכרת הארץ", הוצאה חדשה תשל"ח, מהדורה ששית 1978, משרד הבטחון - ההוצאה לאור וכרטא

"מושבה במישור החוף התיכון, כ- 4 ק"מ דרומית מזרחית לצומת ביל"ו, בצד כביש רחובות - חולדה. נוסדה ב- 1883, בידי קבוצת עולים מרוסיה, והיא המושבה הראשונה שנוסדה בעזרת הברון רוטשילד. נקראה על שם אמו של הברון, אחר-כך נקראה עקרון, כשם העיר המקראית ששכנה באותה סביבה, ושוב הוחזר לה שמה המקורי. מ- 1952 מועצה מקומית. שטחה כ- 7600 דונם. מונה 2700 נפש. ענפי הכלכלה והתעסוקה העיקריים: פרדס, כרם, ירקות, גידולי-שדה, פרחים, מפעל טכסטיל, מפעל בטון מוכן לבניה."

עקרון היה שמה הראשון של המושבה, לפני שהוסב למזכרת בתיה בפעם הראשונה.

 

מדריך ישראל, כרך השרון, דרום מישור החוף וצפון הנגב, 1979, וכרך יהודה, 1980, כתר ומשרד הבטחון - ההוצאה לאור

אין למזכרת בתיה ערך לעצמה במדריך ישראל. היא נזכרת בדיון על זהוי מקומה של העיר הפלישתית עקרון (המובאה הראשונה), ומתוארת באחד ממסלולי הטיולים. אפשר לראות עד כמה השתנתה מאז בקטע הקצר המובא כאן.

"תל מקנה ... מזהים אותו עם עקרון. ... מזכרת-בתיה, שנקראה בראשונה עקרון, נקראה כך בשל זיהוי קודם של העיר עקרון בתל בטש וכן בגלל שמו של הכפר הערבי עקיר (כיום קרית עקרון)."

"... בבניין הדואר היו לפנים משרדי פקידות הבארון, והגדר שבחזיתו עשויה להבי מחרשות. ..."

בניין הדואר הפך למוזיאון המושבה.

 

 

 

שינוי אחרון 2006-01-06