כותרת דפי מזכרת

שער מזכרת חדש באתר מזכרת עכשיו מה שהיה שער המוזיאון

 

מאין באו אחד עשר המייסדים?

 

בספרים כתוב שאחד עשר המייסדים באו מכפר קטן של איכרים יהודים בשם פבלובה, הנמצא ליד העיירה רוז'ינוי ברוסיה הלבנה. אבל היכן, בדיוק, הם נמצאים? לא קל למצוא. רוז'ינוי היא עיירה קטנה, ובמפות שבאטלסים המקובלים, גם הטובים שבהם, איננה מסומנת. קנה המידה קטן מדי. למצוא את הכפר פבלובה עצמו וודאי שאין סיכוי. ומפות מפורטות של רוסיה קשה למצוא. בנוסף לכך, מתברר כי את שמות הכפר והעיירה כותבים ומבטאים באופנים אחדים, וזה הקשה עוד יותר את החיפוש. ובכל זאת מצאתי אותם. הנה תוצאות החיפוש - שתי המפות המעניינות ביותר.

אבל כשמדברים על "אחד עשר המייסדים", חייבים להוסיף הערה. את המושבה אמנם ייסדו האחד עשר, במימון הברון רוטשילד ובעזרת עוד כמה וכמה אנשים שהיו מעורבים בעלייתם ובקניית הקרקע למושבה, אבל הקימו אותה רבים נוספים. ראשית הצטרפו אליהם כמעט מייד שבעה מתיישבים נוספים. שנית, לאחר זמן לא רב הגיעו גם המשפחות - נשים, בנים ובנות, וכנראה גם בני זוג של הילדים הבוגרים - וכולם השתתפו בעבודה ונשאו בתנאי החיים הקשים של אז. לבסוף, אין לשכוח את אלה שהתיישבו מאוחר יותר, ואת המשתתפים האחרים, פקידים, יועצים חקלאיים, מורים, רוקחים, רופאים, ובעלי מקצוע אחרים, שאף אם שהו במושבה זמן מוגבל, כל אחד מהם תרם את חלקו. אבל אין ספק שהאחד עשר היו החלוצים למחנה הזה, ובעוד האחרים באו ממקומות שונים, הם (ומשפחותיהם) באו כולם ממקום אחד - פבלובה.

רוז'ינוי וסביבתההמפה הזאת, במקורה בקנה מידה של 1:2,000,000, מובאת מאטלס גרמני מצויין משנת 1900. (האטלס הוא
Andrees Allgemeiner Handatlas
של
A. Scobel
בהוצאת
Verlag Von Velhagen & Klasing, 1900)

בנוסף לכך שרוז'ינוי מסומנת - כאן היא נקראת רושני (Rushany) - הוא מראה את האזור בתקופה קרובה לזמן עליית המייסדים.

רוז'ינוי נמצאת כאן בערך במרכז המפה, מעט מתחת לקו הרוחב 53 צפון, ומשמאל לקו האורך 25 מזרח, כ- 35 ק"מ מדרום מערב לעיר סלונים (סלונים עיר גדולה יותר, ומסומנת כמעט בכל אטלס). ערים נוספת בסביבה הן גרודנו וברסט (כיום עיר המחוז). הפרטים האלה מספיקים כדי למצוא את המקום של רוז'ינוי בכל מפה, גם אם היא עצמה אינה מסומנת.

מעניינת רשת הדרכים. בקו אדום מסומנים פסי רכבת. הרכבת היתה אמצעי התחבורה העיקרי, והמהיר, למרחקים גדולים. בדרכים נסעו בעגלות ומרכבות רתומות לסוסים. מאה שנים קודם הן היו אמצעי התחבורה העיקרי לכל מרחק, אבל בסוף המאה ה- 19 שימשו כמעט רק לתחבורה מקומית. היתה רשת ענפה מאד של דרכים מקומיות, אבל כאן מסומנות, בקו דק יחיד, רק הדרכים הבין-עירוניות החשובות. המייסדים נסעו בעגלה עד תחנת הרכבת הקרובה, ומשם ברכבת.

"בשעה הרביעית אחר חצות הלילה בעשירי לחדש כסלו עזבתי את בית מלוני בעיר ו' (כנראה איווצביצ'י, המסומנת במפה השניה) ובאתי לחצר מסילות הברזל. שמה מצאתי את האחד עשר איש העולים אתי לארץ הקודש, ואחר שתי שעות נשא אותנו הקטור ..." כתב יחיאל בריל בספרו "יסוד המעלה, פרשת העלאת אחד עשר האיכרים מרוסיה בשנת 1883" שיצא לאור בסוף אותה שנה.

רוז'ינוי ופבלובה - מפה מפורטתאת המפה הזאת, של מחוז ברסט, מצאתי ברשת. היא מפורטת מאד, בקנה מידה של 1:250,000, ולכן מראה כל כפר קטן, ופבלובה - כאן פבלובו - בכלל זה. רשת הקואורדינטות, בקווים דקים, יוצרת משבצות של 10X10 ק"מ.

רוז'ינוי, כאן שמה רוז'אני, נמצאת משמאל, בערך באמצע הגובה של המפה. היא הישוב הגדול שם, ובמרכזו צומת דרכים. פבלובה, כאן פבלובו, מימין לה, במרחק כשני ק"מ מהצומת שבמרכז העיירה. סלונים, העיר הסמוכה, נמצאת בראש המפה, מימין. היא נמצאת מחוץ למחוז ברסט, שאת גבולו מסמן קווקוד אדום. פסי הרכבת, שהיו קיימים כבר לפני כ- 100 שנים, עדיין קיימים, אבל רשת הכבישים, נראה שהתפתחה מאד.

האיזור נראה מיוער (השטחים הירוקים) ושופע מים - ביצות (שלישיות קווקוי תכלת אופקיים היוצרים משולשים), בריכות ונחלים. היישובים צפופים, כולם מחוץ ליערות או בשוליהם. הקרקע כבדה, חרסיתית ועשירה בחומר אורגני (זה איננו מסומן במפה, אבל אפשר להסיק מהאיזור ומהטופוגרפיה). אין פלא שהמייסדים חיפשו גם כאן, בא"י, קרקע כבדה, הקרקע שהכירו והיו רגילים אליה. קרקעות כאלה מעטות במישור החוף של א"י. לאחר הצעות קניה רבות, שהמייסדים דחו, נמצאה הקרקע המבוקשת, ושם, במקום שהיא נמצאת כיום, הוקמה המושבה עקרון.

אפשר למצוא ברשת דפים אחדים המספרים על רוז'ינוי. שני הדפים הבאים - הנה הקישור לאחד, ולשני - יכולים להיות נקודות התחלה לחיפוש ברשת (חלקם רואה את איכרי פבלובה כתושבי רוז'ינוי). אפשר למצוא שם, בין השאר, רשמי ביקורים ברוז'ינוי בשנים האחרונות, ומידע על העולים לא"י. לפבלובה עצמה, הכפר שב- 1850 היו בו 30 משפחות של חקלאים יהודים, לרשמי ביקור בה, ולתולדות ההתיישבות החקלאית היהודית ברוסיה, יוקדש כאן בעתיד הקרוב דף מיוחד.

שינוי אחרון 2005-05-15