כותרת דפי מזכרת

שער מזכרת חדש באתר מזכרת עכשיו מה שהיה שער המוזיאון

 

שעון ארץ ישראל

 

מודעות ליד מאה שערים הסתכלו נא במודעה שבתצלום משמאל, הקוראת לעצרת ותפילה ל"ביטול שלטון מלכות המינות" ישראל. באיזו שעה הם אמורים להתכנס לאמירת התהילים, או לתפילת מנחה?

מודעות רבות באזור החרדי של שכונת מאה-שערים וסביבתה בירושלים, כמו מודעה זו, אומרות את השעה בשני אופנים שונים. האחד הוא השעה הרגילה, שאפשר לקרוא לה "שעון ישראל". התכונות העיקריות של שעון ישראל הן שהשעה 12 מציינת את הצהריים, ושהוא שעון אחיד, או תקני. המונח "תקני" אומר כי השעה זהה באיזורי זמן נרחבים - איזור הזמן שלנו כולל לא רק את ישראל כולה, אלא גם את רוב ארצות מזרח אירופה, ואת מצרים. הוא מכונה , לכן "זמן אירופה המזרחית", או "שעון קהיר".

המודעה משמאל, מטעם חוגים חרדים קיצוניים כמו "נטורי קרתא", איננה נוקבת בשם השנוא "ישראל". היא מכנה את השעון הרגיל בכינוי "הזמן האירופי", או "השעון האירופי", ובקיצור - "אירו'". כתיבת השעה האירופית-ישראלית בסוגריים מראה כי לא זו השיטה החשובה בעיניהם, אלא השיטה האחרת, המכונה "שעון ארץ ישראל", או בראשי תיבות - "שא"י".

"שעון ארץ ישראל" היתה השיטה שהיתה מקובלת על הישוב הישן (היישוב היהודי בארץ ישראל שקדם להתיישבות הציונית). ההתיישבות הציונית, שראתה את עצמה קשורה בתרבות האירופית, הביאה איתה את שיטת הזמן האירופית. שלטון המנדט הבריטי, אחרי מלחמת העולם הראשונה, הנהיגה כמובן מאליו את השיטה האירופית. אני משער שהשיטה האירופית הונהגה כשעון הרשמי גם באימפריה הטורקית-עותמנית כבר בסוף המאה ה- 19, מאחר שנציגה השתתף בוועידה שהחליטה ב- 1884 על איזורי הזמן הבינלאומיים. רק עדות חרדיות שמרניות במידה קיצונית דבקו בשיטה הישנה, וכך גם חלק גדול מהאוכלוסיה הערבית.

 

לוח הכיס של קרן היסוד תרצ"ז לוח הכיס של קרן היסוד לשנת תרצ"ז מסביר את השיטה, שהוא קורא לה "השעון המוסלמי", אבל בישוב הישן היתה מכונה "שעון א"י":
בשעון ארץ ישראל מכוונים את השעון לשעה 12 בדיוק ברגע שקיעת השמש*.

ישנם שני הבדלים בין שעון ישראל לשעון ארץ ישראל. הראשון נובע מכך שהשמש שוקעת בזמנים שונים מעט במקומות שונים, לכן, שעון א"י הוא שעון מקומי, ולא שעון אחיד, או תקני.

ההבדל השני הוא בזמן שהשעה 12 מציינת. בשעון ישראל הזמן הוא בקירוב** זמן הצהריים, כאשר השמש נמצאת בנקודה הגבוהה ביותר בשמים (ביתר דיוק - שעתיים לפני הזמן הממוצע שהשמש נמצאת בנקודה הגבוהה ביותר מעל קו האורך 0, קו האורך של גריניץ, מצפה הכוכבים שליד לונדון). בשעון ארץ ישראל הזמן הזה הוא זמן השקיעה במקום שנמצאים בו. מאחר שהיום, שעות האור, ארוך בקיץ וקצר בחורף, שעת הזריחה ושעת הצהרים לפי שעון א"י אינן קבועות. בקיץ זמן הצהרים לפני שעה 6, והזריחה לפני 12 בבוקר, ובחורף אחריהן. רק ביום השווה, שבו אורך היום והלילה - מזריחה לשקיעה ומשקיעה לזריחה - שווים, או על קו-המשווה, שם היום והלילה שווים תמיד, הצהרים המקומיים, בשיטת שעון א"י, חלים בדיוק בשעה 6, והזריחה בדיוק בשעה 12 בבוקר.

שעון ארץ ישראל היה שיטת הזמן המסורתית בא"י. היא היתה הטובה ביותר עד שהוחלפה בשיטה האירופית-בינלאומית של אזורי הזמן, ונשכחה. טוב שישנן שמורות אנושיות, קבוצות שמרניות שעדיין מחזיקות בשיטות הישנות ומזכירות לנו את העבר.

 

* הקטע הזה טועה בעניין אחר: שעון מזרח אירופה מקדים את שעון מרכז אירופה, לא מפגר אחריו.

** שעת הצהרים האמיתיים הממוצעים במרכז מזכרת בתיה היא 11:40:40 לפי השעון התקני (שעון החורף), ויש הבדל של כ- 4 שניות בין קצות המושבה. בגלל אליפטיות המסלול של כדור הארץ מסביב לשמש, והזוית בין ציר הסיבוב של כדור הארץ לבין מישור המסלול, שעת הצהרים האמיתיים ביום מסויים יכולה להקדים או לאחר את הצהרים הממוצעים בדקות אחדות, עד כרבע שעה.

 

שינוי אחרון 2005-06-20, תיקון 2008-04-09