כותרת דפי מזכרת

שער מזכרת חדש באתר מזכרת עכשיו מה שהיה שער המוזיאון

 

החליבה

 

החליבה

תצלום קבוצתי של חליבה במזכרת בתיה, בשנת 1932 בקירוב

 

התצלום הזה מוצג במוזיאון המושבה, אבל למעשה לא היה ידוע עליו דבר - לא מי הצלם, ולא נסיבות הצילום. כאן ננסה למלא אחדים מהפרטים, ולהבין מה אנחנו רואים בו, בעזרתו של זרחי מלר, מוותיקי בני המושבה.

תאריך הצילום

ב"אוסף התצלומים הלאומי" יוחס התצלום לשנת 1890 בקירוב, אבל כבר במבט ראשון ברור שזו טעות - בשנה זו היתה המושבה רק בת שבע, ואילו כאן אנחנו רואים מבנים מסוגים שונים, שנבנו בשיטות שונות, חלקם נראים כבר ישנים למדי (הרעפים שבפינת הגג של הרפת משמאל חסרים, לדוגמה). האקליפטוסים שברקע כבר גדולים. הם ניטעו נגד המלריה (בתקופה שעדיין לא ידעו מה גורם למחלה ואיך חולים בה) שנים אחדות אחרי ייסוד המושבה. זו איננה יכולה להיות המושבה בצעירותה.
זרחי מלר יכול היה לקבוע את זמן הצילום בדיוק רב יותר. הוא זיהה את הילד שמשמאל - יצחק שרשבסקי, חברו. בתצלום הוא נראה כבן 12, וזה אומר שהצילום נעשה בשנת 1932 בקירוב. הלבוש החורפי והשמים המעוננים (אין צל) מעידים שנעשה בחורף.

האנשים בתצלום

משמאל לימין, בשורה הראשונה:יצחק שרשבסקי, שמואל שרשבסקי, אלטה שרשבסקי (? כורעת ליד הפרה), נח שקולניק, ציפורה מלר (חולבת), מרדכי מלר, שושנה שקולניק, נערה לא מזוהה, ומשה שקולניק. מאחור: שני פועלים (קרוב לוודאי בני הכפר הסמוך עקיר - לבטא "עגר" - שהפך לקריית עקרון), רחל שקולניק (בעלת הצמות, יושבת על העגלה), וגבר לא מזוהה (בלבוש מהודר ושונה משל בני המושבה - צווארון לבן ומגבעת, יושב מאחור).

נסיבות הצילום

אינן ידועות. די ברור שהתצלום מבויים. ראשית, באופן רגיל היו חולבים את הפרות איש איש ברפתו, ואילו כאן עושות זאת משפחות אחדות ביחד. שנית, הדמויות מסודרות יפה מדי במישור התצלום מכדי שזה יהיה צילום מקרי. באופן כללי, בזמן ההוא, צילום היה אירוע חגיגי. הצלמים היו לרוב צלמים מקצועיים. מחוץ להם, למעטים היתה מצלמה, וגם הם התייחסו לצילום כאירוע מיוחד. צילומי אגב, "מהחיים", היו נדירים מאד. כד החלב הלבן שבחזית, והדלי הלבן הנמצא באופן כמעט סימטרי לו משמאל, מחזקים את ההשערה שהצילום נועד להמחיש את משק החלב המתקדם של המושבה. גם התווית "מזכרת בתיה", המודבקת על התצלום למטה מימין, מעידה שהמקור הוכן לתצוגה או תערוכה.

פרטים נוספים בתצלום

בתצלום נראים מבנים רבים, שנבנו באופנים שונים. משמאל רפת ישנה מאבני כורכר, בעלת חלונות משולשים אופייניים, כפי שבנו בסוף המאה ה- 19. מימין לה מבנה הנראה מטוייח, לפניו באמצע התצלום, צריף עץ. שני חלקיו בנויים באופנים שונים. הימני מלוחות המונחים באופן אופקי, והשמאל מלוחות אנכיים - עדות לשיטות הבניה המשתנות. בין הרפת למבנה המטוייח ערימה של קש (ועליה תרנגולת לבנה), ומאחוריה עגלה הפוכה שאחד מגלגליה מתנשא באויר. כל זה מעיד שהצילום נעשה בחצר של משק חי ומתפתח.

לגבי משק החי, אפשר לראות שהפרות קטנות למדי - מהגזעים המקומיים ולא מהגזעים האירופיים הגדולים הרבה יותר, והתרנגולות צבעוניות וחופשיות בחצר.

הקופסאות המלבניות התלויות על קירות הרפת והצריף הן פחי נפט ריקים המשמשים כשובכים ליונים. את היונים גידלו למאכל. הטיפול בהן מועט, ואין צורך להאכיל אותן - הן ניזונות מן ההפקר (ומשתתפות במזונם של כל בעלי החיים האחרים). פחי הנפט הם סיפור לעצמו. הם הופיעו, ביחד עם הנפט, שהיה אז הדלק הנוזלי החשוב ביותר, לקראת סוף המאה ה- 19, והיו להם, כשהתרוקנו, שימושים ללא ספור - שובך הוא רק אחד מהם.

שאלות רבות עדיין פתוחות: מי היה הצלם? מה באמת היו נסיבות התצלום? מהם העצמים, הנראים כתיבות רבועות שטוחות, על העגלה מימין? האם מישהו יודע?

 

שינוי אחרון 2005-09-24