כותרת דפי מזכרת

שער מזכרת חדש באתר מזכרת עכשיו מה שהיה שער המוזיאון

 

זהירות, ויקיפדיה!

הערות ותיקונים לערך "מזכרת-בתיה" בויקיפדיה העברית
דף שלישי ואחרון - עד סוף הערך

 

בערך "מזכרת-בתיה" בויקיפדיה העברית טעויות, סתירות ואי-דיוקים רבים למדי. אקדיש כאן דפים אחדים לתיקונם. בדף זה, השלישי והאחרון בסדרה, תיקון לשאר הטעויות ואי-הדיוקים בערך, או לפחות לרובם.

מאחר שהערכים בויקיפדיה משתנים מדי פעם, לעתים בתדירות רבה למדי, יתכן שבינתיים כל המובא כאן, או חלקו, כבר תוקן. אני מקווה שיתוקן במהרה. דף זה הוא תגובה לערך כפי שהיה בויקיפדיה ב- 30 באוקטובר 2009.

הציבור מתייחס לויקיפדיה כאל אנציקלופדיה, ולכן כל ערך חייב להיות נכון ומדוייק. הרעיון של הויקיפדיה היה שאם כל אחד יוכל להוסיף מידע, יתקבלו ערכים המבטאים את מיטב המידע שבידי הציבור. בפועל, בויקיפדיה העברית, זה לא עובד כל כך טוב.

הסיבה שאינני מתקן את הדברים בויקיפדיה עצמה היא הנסיון שהיה לי בכתיבה לה. תוך דקות ספורות - כן, ממש דקות - מרגע שהעליתי לויקיפדיה את המהדורה האחרונה של ערך שעבדתי עליו, כבר התחילו "לשפר" אותו, ובחוסר הבנה. "המתקנים" הבורים הללו אהבו במיוחד להחליף מונחים מדוייקים במלים שנראו להם יותר - אולי יותר עכשוויות, אולי יותר ספרותיות - אבל לרוב בלתי מתאימות, ולהוסיף קישורים למילים או מונחים, לעתים קרובות קישורים לערכים בלתי קיימים או לערכים שאין להם קשר לנושא. תיקון לשם התיקון. חשוב לומר כי היו גם תיקונים והוספות נכונים, רצויים וברוכים, ונדמה לי שיש בוויקיפדיה גם נושאים שמתקיימות בהם קהילות כותבים תומכות ורציניות, המגינות על הערכים שבתחומיהן. לא עליהם אני מדבר. אני מדבר על כך שלהגן על ערך בויקיפדיה מפני קילקול, לפחות בנושאים "חשופים", זו עבודה מתמדת ומתסכלת. אני אינני נוגע יותר בויקיפדיה.

"בכוח סיבוב בהמה, בדרך כלל סוסים"

בהמת העבודה העיקרית היתה השור. נעזרו גם בפרדים ובחמורים. סוסים היו יקרים גם במחירם וגם בהחזקתם. אני מעריך כי למרות הכתוב במדריך של לונץ, לא הרבו להשתמש בהם להפעלת האנטיליה. משה סטבסקי (סתוי), בספרו "הכפר הערבי", מספר כי בכפר הערבי, יצול האנטיליה "רתום לפרד, לסוס או לגמל כסוי-עינים". שמואל אביצור, בספרו "חיי יום יום בא"י במאה ה-י"ט" מספר על פרד או גמל. שניהם אינם מזכירים שוורים כמניעי אנטיליות. גמלים לא היו מקובלים במזכרת-בתיה. המסקנה היא שהשתמשו למטרה זו בעיקר בפרדים.

"הבאר עומדת על תילה משוחזרת, לעתים אף פועלת"

לתאר באר, שהיא בור חפור לתוך האדמה, כ"עומדת על תילה", זו מליצה בלתי מתאימה.
כאמור בדף התיקונים הראשון, המבנה והמתקן האנטיליה נועדו להראות איך אנטיליה פועלת. הם אינם שיחזור (= העתק מדוייק) של האנטיליה המקורית.
הבאר איננה פועלת כבאר. מפעילים את האנטיליה לקבוצות מבקרים, כדי להראות איך אנטיליה פועלת.

" גם 'בית הפקידות'"

המבנה העיקרי של המוזיאון הוא בית הפקידות, זאת אומרת המשרד של פקידי הברון, בזמנם. הוא זה שנעשה אחר כך לבית וועד המושבה, וכן הלאה.

"שיחזרו רצף של מבנים, הנכללים במסגרת מוזיאון המושבה"

המבנים אשר המועצה לשימור אתרים והמועצה המקומית שיחזרו הם בית הכנסת הגדול, בית משק הברון, וקזרמת לוין. הם אינם יוצרים "רצף", ומתוכם רק בית משק הברון "נכלל במסגרת מוזיאון המושבה".

"שרידי בית הכנסת הראשון של המושבה"

רק חפצים אחדים מתוכו.

"בקומה שנייה יש גם תערוכות מתחלפות"

מקום התערוכות המתחלפות הוא בית משק הברון.
תערוכות מיוחדות מוצגות, לעתים, גם במוזיאון עצמו, אבל דווקא בקומת הקרקע.

"תא טלפון מתקופת המנדט הבריטי"

זה תא טלפון בריטי שיובא בשנות ה- 90 לתצוגה במושבה, והוא צבוע בהקפדה בצבע תואם לצבע התאים האלה בבריטניה. הוא דומה באופן כללי לתא הטלפון המקומי מתקופת המנדט, שעמד בזמנו ליד מבנה המוזיאון שהיה אז בית וועד המושבה, אבל איננו זהה לו.

"שומרי תורה ומצוות"

מאופן האמירה, זה משתמע כמשהו מיוחד. לאמיתו של דבר, כולם היו שומרי תורה ומצוות באותם זמנים. אפילו בגדרה, שם היו מהבילויים שהיו אתאיסטים בדיעותיהם, הם התחייבו לשמור, כלפי חוץ, על מראית עין של שמירת מצוות. את השם של שמירת מצוות מעבר למקובל, קיבלו מתיישבי מזכרת בתיה בגלל עמדתם בשנת השמיטה הראשונה, תרמ"ט. ישנה עדות לפיה לא כולם הקפידו על קלה כחמורה.

"על מנת שתמיד יהיה מניין"

לא ידוע מדוע ולמה הצטרף העולה האחד-עשר אל העשרה שאתם היתה ההידברות על העליה. הועלו השערות אחדות על כך, אבל לאף אחת מהן אין עדות אמינה.

קטע ארוך על קשת וגשר

בתוכן הקטע הזה כנראה אין טעות. הטעות היא בהכנסתו הנה - הכנסת מידע כללי רב ביחס לגודל הערך, שמקומו בערך לעצמו, לתוך ערך שנושאו אחר, במקרה זה ערך על יישוב מסויים.

לשליחת תגובה.

הועלה לאתר 2009-10-30
שינוי אחרון 2009-10-31