כותרת דפי מזכרת

שער מזכרת חדש באתר מזכרת עכשיו מה שהיה שער המוזיאון

 

זהירות, ויקיפדיה!

הערות ותיקונים לערך "מזכרת-בתיה" בויקיפדיה העברית
דף שני - על המבוא ופרק הקמת המושבה

 

בערך "מזכרת-בתיה" בויקיפדיה העברית טעויות, סתירות ואי-דיוקים רבים למדי. אקדיש כאן דפים אחדים לתיקונם. בדף זה, השני בסדרה, תיקון טעויות ואי-דיוקים במבוא ובפרק "הקמת המושבה" שם.

מאחר שהערכים בויקיפדיה משתנים מדי פעם, לעתים בתדירות רבה למדי, יתכן שבינתיים כל המובא כאן, או חלקו, כבר תוקן. אני מקווה שיתוקן. דף זה הוא תגובה לערך כפי שהיה בויקיפדיה ב- 27 באוקטובר 2009.

הציבור מתייחס לויקיפדיה כאל אנציקלופדיה, ולכן כל ערך חייב להיות נכון ומדוייק. הרעיון של הויקיפדיה היה שאם כל אחד יוכל להוסיף מידע, יתקבלו ערכים המבטאים את מיטב המידע שבידי הציבור. בפועל, בויקיפדיה העברית, זה לא עובד כל כך טוב.

הסיבה שאינני מתקן את הדברים בויקיפדיה עצמה היא הנסיון שהיה לי בכתיבה לה. תוך דקות ספורות - כן, ממש דקות - מרגע שהעליתי לויקיפדיה את המהדורה האחרונה של ערך שעבדתי עליו, כבר התחילו "לשפר" אותו, ובחוסר הבנה. "המתקנים" הבורים הללו אהבו במיוחד להחליף מונחים מדוייקים במלים שנראו להם יותר - אולי יותר עכשוויות, אולי יותר ספרותיות - אבל לרוב בלתי מתאימות, ולהוסיף קישורים למילים או מונחים, לעתים קרובות קישורים לערכים בלתי קיימים או לערכים שאין להם קשר לנושא. תיקון לשם התיקון. חשוב לומר כי היו גם תיקונים והוספות נכונים, רצויים וברוכים, ונדמה לי שיש בוויקיפדיה גם נושאים שמתקיימות בהם קהילות כותבים תומכות ורציניות, המגינות על הערכים שבתחומיהן. לא עליהם אני מדבר. אני מדבר על כך שלהגן על ערך בויקיפדיה מפני קילקול, לפחות בנושאים "חשופים", זו עבודה מתמדת ומתסכלת. אני אינני נוגע יותר בויקיפדיה.

"המושבה הראשונה בארץ ישראל שהוקמה על ידי אדמונד ג'יימס דה רוטשילד"

הברון עזר למושבות רבות, אבל זו, כנראה, המושבה היחידה שאפשר לומר עליה כי הוא ממש השתתף בהקמתה. ההסכמה להקים מושבה, שלאחר זמן נעשתה למזכרת בתיה, היתה הסכמתו הראשונה לעזור, או להשתתף, בישוב א"י.

"הפעם פקידי הברון בחרו את המתיישבים"

זה לא רק לא נכון, אלא אפילו לא מתאים למסופר בהמשך הערך. את המתיישבים "בחר", אם אפשר לומר כך (הרי גם להם היתה דעה בעניין), יחיאל ברי"ל. הוא גם היה זה שהגה את הרעיון של ייסוד מושבת איכרים. הברון כלל לא ידע אז שהוא מעורב בעניין.

"תחילה היו אלה עשר משפחות"

נבחרו עשרה איכרים, אבל לעלות עלו אחד עשר. על הצטרפות העולה הנוסף נאמרו דברים שונים, אבל הרקע האמיתי להצטרפותו אינו ידוע.

"מאחר שלא קבלו רשות, מהממשלה העות'מאנית, לבנות בתי מגורים, בנו, בתחילת 1884, בתים דו-קומתיים"

זה לא רק חסר שחר (סוף המשפט סותר את תחילתו), אלא בסתירה לכתוב בהמשך הערך. עקב האיסור על בניית בתי מגורים, הם נבנו במעמד של רפתות.

"עקב הצפיפות הרבה ופשטות הבתים כונו הבתים קזרמות"

הם כונו כך בגלל דמיונם החיצוני למבני הקסרקטינים, למגורי חיילים, באירופה.

"בעזרת קשתות מעץ נשמרה יציבות המבנה"

חלון בקזרמה מי שכתב את זה אולי שמע או קרא משהו, ולא הבין אותו. הקשתות היחידות בקזרמות (ובבתי כורכר אחרים במושבה, שם בנו קשתות כאלה גם מעל דלתות), היו קשתות אבן שטוחות מעל החלונות (כמו בתרשים כאן משמאל, של חלון שתריסיו פתוחים). הן נועדו לשאת בעומס של הקיר מעל החלון, ולהוריד, או להקטין את העומס הזה ממשקוף העץ העליון האופקי של החלון.

"קומה שנייה על קורות עץ"

רק רצפת הקומה השניה, שהיתה רצפת לוחות עץ, היתה מונחת על קורות עץ מקיר לקיר. קירות האבן של הקומה השניה היו המשך הקירות של הקומה הראשונה.

"הקומה חולקה ליחידות מגורים"

מבני הקזרמה כולם היו מחולקים לאורכם ליחידות מגורים, כל אחת בת שתי קומות.

"הרפתות הועברו לקצה החצר והקומה הראשונה הוסבה למגורים"

ההיסטוריה של הבתים האלה מורכבת מעט יותר. כותב פרופ' יוסי בן-ארצי:
"יחידות המגורים כללו שתי קומות, אשר לפי הרשיון אמורות היו שתיהן לשמש כרפתות וכמתבנים. בפועל התגוררו המשפחות בשתי הקומות, כשבכל אחת מהן שני חדרים. ... לכל משפחה נמסרה יחידת מגורים מוגדרת וברבות הימים נבנו עבורה מעץ גם רפת ומחסן משלה - תחילה בצמוד למבנה המגורים מצד החצר ואח"כ בירכתי החצר (למן 1887). הרפתות הישנות שהיו צמודות לבתים הפכו למעין מטבחים וחדרי שירותים ...". התוספות הצמודות והרפתות הנפרדות בנויות כיום מאבני כורכר. אני חושב שנבנו כך מראש, אבל אין לי ראיות לכך.

"המחיצות בין החדרים נבנו בשיטה שהייתה נהוגה בזמנו 'השיטה הבגדדית' - עם מסגרת עשויה לוחות עץ ומילוי של חומר בתוכה"

לא בדיוק. ראשית, לא כל המחיצות היו כאלה. שנית, המבנה של קיר בגדדי לא היה לוחות עץ, אלא שלד של קורות עץ ועליהן פסי עץ דקים. שלישית, המילוי היה חומר ואבנים. הקיר היה מטוייח, ולא ראו איך הוא בנוי.

"הקזרמה של משפחת לוין היא השמורה מבין אלה ארבעת הקיימות. היא הופקעה בשנת 2005"

באמת היתה המוזנחת מכולן, אבל דווקא בגלל זה נשארה בצורה הקרובה ביותר למבנה יחידת משק בסוף המאה ה- 19.
הפקעתה אושרה סופית בשנת 1999. היא שופצה בשנת 2005.

"הפולמוס בין הרבנים מכונה 'פולמוס השמיטה'"

ראשית, לא רק הרבנים השתתפו בוויכוח. היישוב בא"י, חובבי ציון בגולה, והברון ופקידיו, כולם השתתפו בו. שנית, הפולמוס נמשך שנות שמיטה רבות, וחזר והתחדש בשנת השמיטה האחרונה (תשס"ח).

"קורות עץ ולוחות עץ, חלקם מארזי הלבנון"

לא נמצאו במבנה קורות מארזי הלבנון. קורות ארזים היו פה ושם במושבות הצפון, לא במזכרת בתיה. קורות העץ הגדולות היו ברובן מארזית אירופית (או ארזית דסידואה - Larix decidua, ובאנגלית - European larch), עץ אירופי משובח שהיה די נפוץ בבניה במושבות. היו גם קורות מעץ אורן היערות (Pinus sylvestris, באנגלית - Scots pine).

"רק פעולות קלות נדרשו לשם ביצוע השיחזור"

בית משק הברון היה במצב הרוס למדי. הקומה העליונה של המגדל הדרומי (הנראה בתצלום שמשמאל, שם), לדוגמה, היתה הרוסה לגמרי, ונבנתה מחדש בשיפוץ.

לשליחת תגובה.

הועלה לאתר 2009-10-27
שינוי אחרון 2009-10-27