כותרת דפי מזכרת

שער מזכרת חדש באתר מזכרת עכשיו מה שהיה שער המוזיאון

 

מזכרת בתיה וסביבתה במפות 1:250,000

 

מפות מספרות סיפור - מוסרות מידע, אם אתם מעדיפים - לא פחות מטקסט. למעשה הן מספרות שני סיפורים - אחד הוא הסיפור של המיפוי (הכרטוגרפיה), והשני הוא הסיפור של השטח הממופה. נראה מה אומרות המפות האלו לגבי מזכרת-בתיה וסביבתה הקרובה, ובדף זה - המפות בק"מ של 1:250,000. במפות אלו המרחק בין קווי-קואורדינטות סמוכים מייצג 10 ק"מ. קטעי המפות המוצגים בדף זה על המסך יהיו מוגדלים.
המפה הראשונה שבידי היא מפה מנדטורית (מזמן השלטון הבריטי בא"י) משנת 1935, והאחרונה שאציג כאן היא מ- 1972, כמעט 40 שנה מאוחר יותר, שנים שבהן התחוללו שנויים רבים, יותר מאשר בכארבעים השנים הנוספות שעברו מאז.

1935

1935 המפה הישנה הזאת אמורה לבטא את המצב בשנים 1930-32. הגליון המכיל את הקטע הזה (Palestine 1:250,000 גליון 2 מתוך 3) שורטט בשנת 1930, הודפס לראשונה ב- 1931, ונעשו בו עדכונים חלקיים אחרונים ב- 1932, בעיקר של דרכים. הגליון שבידי נדפס ב- 1935. למעשה איננו מעודכן אפילו ל- 1930.
המפה מציינת רשימה ארוכה של מקורות, לרבות מפות סקר הקרן לחקירת א"י משנת 1881 (מדידות הסקר הסתיימו ב- 1877), המפה המודרנית הראשונה של א"י. המקור החדש ביותר היה המיפוי הטופו-קדסטרי של א"י בק"מ של 1:20,000, במקום שהיה. המדידות התחילו ב- 1920, בקני-מידה שונים, אבל על מיפוי בק"מ זה החליטו רק ב- 1928, ועד סוף 1930 יצאו לאור רק 16 מפות של 10X10 ק"מ. את החסר מילאו בעיקר במפות ממלחמת העולם הראשונה.
נקודה מעניינת נוספת היא שהמפה משורטטת בקנה-מידה מטרי (1:250,000). המפות שיצאו בבריטניה באותו זמן, ועוד הרבה אח"כ, נעשו בקני-מידה של אינצ'ים (אינץ' - 25.4 מ"מ) למייל (1609.344 מ'). המפה הבריטית המקבילה היתה מפת "רבע אינץ'", ז"א ארבעה מיילים לאינץ, או רבע אינץ' למייל (1:253,440). בבריטניה החליפו את המפות הטופוגרפיות הפופולריות, בק"מ של אינץ' אחד למייל, במפות מטריות של 1:50,000 רק ב- 1974. עד הים נמכרות שם מפות טיולים בק"מ של חצי אינץ' (המקבילות למפות 1:100,00 שלנו), אם כי רשת הקואורדינטות המודפסת בהן היא כבר הרשת המטרית. משרד המלחמה הבריטי, לעומת זאת, עבר לשימוש ברשת מטרית כבר ב- 1920. יתכן שזו הסיבה שבארץ ישראל המיפוי היה מטרי מתחילת השלטון הבריטי; ואולי המודדים הבריטים, אשר ידעו כי רק השיטה המטרית נותנת מערכת עקבית ומוגדרת היטב של מידות, קל היה להם לאמץ מהתחלה את השיטה המטרית כאשר הקימו יחידת מדידות חדשה, הרחק מבריטניה ושמרנותה.
המקור הטוב ביותר להיסטוריה של המיפוי בתקופת המנדט הבריטי הוא הספר "קרקע ומפה 1920-1948", דב גביש, יד בן-צבי 1991.

עד כאן סיפור המיפוי. נעבור לסיפור השטח.

מזכרת-בתיה מכונה כאן רק עקרון (Ekron), והשטח הבנוי שלה הוא הכתם השחור משמאל לראש האות "E". הסימון ".T" (האלכסוני) לידה מציין את קיומו של משרד דאר וטלגרף במושבה.

הקו השחור המקוטע (בין שני קוים מקבילים דקים), שיש לו "קוצים" באחד מצדדיו, מציין פסי רכבת. ישנם בקטע המפה הזה שנים - אחד המסילה אל ירושלים, המתפתלת מלמעלה למטה בימין המפה, והשני אל עזה, העובר באלכסון בפינה השמאלית עליונה של המפה. שניהם קיימים עד היום, ואז כמו היום, הם התכנסו אל תחנת הרכבת המרכזית בלוד. תחנת הרכבת הקרובה היתה בנענה (מסומנת במלבן שחור קטן בצד המסילה, מדרום לנענה, ולידו הכיתוב ".STA" ).
יש המזהים את נעמה המקראית בנענה. מעניין כי זיהוי זה מופיע בסוגריים ליד שם הכפר. במפות מאוחרות יותר אינו מסומן.
הקוים המקבילים האחרים מציינים דרכים. המסומנות בקו אדום רצוף הן כביש או דרך סלולה, עבירות לתחבורה ממונעת כל השנה. המסומנות בקו אדום מקוטע עבירות רק "במזג אוויר יבש" - זו הדרך העוברת דרך מזכרת בתיה, מצד אחד מעקיר, ומצד שני אל נענה ותחנת הרכבת, דרכה נסעו לירושלים. הדרכים ללא סימון אדום עבירות רק ל"רכב קל" (אין הגדרה). קו שחור יחיד מציין "שביל פרדות".
נקודה מעניינת היא כי אין כאן סימון מיוחד לכבישים. נראה שהכבישים היו אז מעטים מכדי שיחשבו ראויים לסימון מיוחד.

 

1945

1945 המפה המנדטורית הזאת (Palestine 1:250,000 גליון 2 מתוך 3) שורטטה ויצאה לאור בשנת 1945, ונעשו בה עדכוני דרכים חלקיים אחרונים ב- 1944. הגליון הזה שבידי נדפס בהדפסה חוזרת, ללא צבעי גובה, ב- 1949 ע"י צה"ל, אבל ישנה הדפסה כזו גם עם צבעי גובה. ישראל, בזמן מלחמת העצמאות ושנים ספורות אחריה, עדיין לא הספיקה להכין מפות משלה.
המפה מבוססת כולה על מדידות ומפות חדשות - סדרת 1:100,000 של מחלקת המדידות המנדטורית מ- 1943, ומפות "הלבנט" מ- 1944.
גם רשת הקואורדינטות השתנתה. הרשת במפה מ- 1935 היתה הרחבה של הרשת של עירק. זה התבטא לא רק במיקום שונה של קוי הקואורדינטות (קל להשוות בין המפות), אלא גם בסטיית כיוון הרשת מהצפון האמיתי. בגלל המרחק הרב מבסיס הרשת העירקית, הסטיה כאן של המפה הקודמת היא כ- 6 מעלות מערבה. המשמעות היא שכל המפה מסובבת לצד מזרח באותן 6 מעלות. המפה החדשה מ- 1945 כבר מבוססת על רשת א"י, שסטייתה מהצפון האמיתי קטנה וזניחה. רשת זאת, בשינויים קלים מאד, היא עדיין הרשת שבשימוש כיום, כרשת ישראל.

בולטת לעין התמונה השונה לגמרי של רשת הדרכים. גם הדרכים השתנו מאז המפה הקודמת, ונסללו כבישים רבים לרכב מנועי, וגם הסימון במפה השתנה בעקבות זאת. הדרכים המסומנות באדום במפה זו, ובכל הבאות בעקבותיה, הן כבישים - דרכים סלולות באספלט או בטון. הקו האדום הרצוף מסמן כבישים ראשיים, והמקוטע - משניים. הכביש אל מזכרת-בתיה עובר דרך עקיר הערבית, ונמשך, דרך מנסורה הערבית, אל קבוצת חולדה העברית, שמקומה שונה ממקומה של חוות העבודה שהיתה מסומנת במפה הישנה. הדרך הישירה ממזכרת-בתיה אל נענה נזנחה, ובמקומה ישנה דרך מקשרת אל הדרך עקיר-נענה, ונמשכת צפונה אל נען העברית.
סימון מסילת הרכבת השתנה רק מעט - הקוצים נעלמו, והתחנות מסומנות בעיגול אדום קטן, ללא כיתוב.

מזכרת-בתיה כבר נקראת כך במפה, ועקרון, שמה בפי תושביה, מופיע רק בסוגריים. היא מוקפת כפרים ערביים (עקיר, נענה, מנסורה), אבל בינתיים קמו מסביב יישובים עבריים רבים שלא היו מסומנים במפה הקודמת (אם כי חלקם היה קיים כבר אז). גם סימון היישובים השתנה - כבר לא הכתם השחור המייצג את השטח הבנוי, אלא מעגל המסמן את מרכז היישוב, נקודה במרכזו מסמנת יישוב ערבי, והעדרה - יישוב עברי. רק היישובים הגדולים, רבי התושבים (כאן - רמלה ורחובות), שטחם הבנוי מסומן בשטח מקווקו.

 

1959

1959 המפה הזאת "עובדה" ושורטטה בשנת 1958, והודפסה ב- 1959.
במפה זו, שהוכנה כבר במחלקת המדידות של ישראל, השתנה מאד סימון הדרכים והיישובים, ולמעשה נקבע לשנים רבות. מאז ועד היום השתנה רק מעט. הדרכים והכבישים משורטטים בקו אדום, רצוף או מקווקוו, מלא או חלול, ופסי הרכבת בקו חום. התחנות מסומנות במלבן כפול, ללא כיתוב. השינויים הכרטוגרפיים שיהיו במהדורות הבאות של המפה, יהיו בעיקר שינויים קטנים בסימון הדרכים.

כל תמונת היישובים בסביבה השתנתה. הכפרים הערביים ננטשו ונעלמו, עקב מלחמת העצמאות, ובעקבותיה קמו יישובים עבריים רבים - בית אלעזרי, גני יונה (שיהפכו לגני יוחנן), רמות מאיר ויציץ. עקיר הפכה לכפר עקרון (כיום קריית עקרון). מחוץ לשינויי שם, זו מפת היישובים עד היום.
גם רשת הדרכים גדלה וצופפה. בין השאר המשיכו את סלילת הכביש של מזכרת-בתיה מזרחה מעבר לחולדה, עד הכביש שמדרום, וזו הפכה לדרך הנוחה אל ירושלים. שינוי משמעות יותר הוא סלילת "כביש הגבורה" (מי זוכר את השם הזה?) מרמלה אל צומת שמשון, העוקף את לטרון. לטרון, כזכור, היתה בידי ירדן, שהיתה במצב מלחמה אתנו, והכביש הישן לירושלים (כיום כביש 1, הדרך הראשית לירושלים) היה חסום בפנינו. נסללה גם מסילת רכבת לבאר-שבע, המתפצלת מהמסילה לירושלים מצפון לתל מלוט (מצפון לעינות גבתון, שאינם מסומנים).

 

1966

1966 המפה הזאת "עובדה" ושורטטה בשנת 1958, עודכנה עדכון חלקי ב- 1964, והודפסה ב- 1966. העיבוד והשרטוט ב- 1958 היה הבסיס לכל מפות ה- 250,000 כמעט 50 שנה, עד 2006, אז הוסבה המערכת של המרכז למיפוי ישראל "לתהליך קליטה ועדכון ממוחשב". המרכז למיפוי ישראל הוא הגלגול העכשווי של מחלקת המדידות ואחריה אגף המדידות.
במפה זו ישנה הצללה של התבליט, שיוצרת המחשה ויזואלית של הרים, גבעות ועמקים (אמנם בקטע הזה רק גבעות צנועות). באופן כללי, מפות ה- 250,000 יצאו בשתי מהדורות מקבילות - עם הצללה וללא הצללה.

ברשת הדרכים נראה שדרכים וכבישים נוספים נסללו או שופרו, אבל לא היו שינויים דרמתיים. גם בתחום היישובים מסביב למזכרת בתיה מבחינים רק בשינוי אחד - גני-יונה (מי זוכר שנקראו כך?) נקראים כבר גני-יוחנן.

 

1972

1972 המפה הזאת "עובדה" ושורטטה בשנת 1958, נעשה בה "תיקון פרטים חלקי" ב- 1972, והודפסה באותה שנה.
מבחינה כרטוגרפית קל להבחין בשינויים אחדים, הבולטים לעין. צבעי הגובה התחלפו בצבעים בהירים יותר, וסימון הדרכים השתנה מעט. הכבישים המשניים הפכו מקו מקוטע לקו דק, ונוסף סימון של כבישים ראשיים מוגבל בקוים שחורים. השינוי המשמעותי יותר הוא שהמפה נראית ריקה, ביחס למהדורות הקודמות. רוב הדרכים ללא ציפוי (ז"א שאינן כבישים) נעלמו מהמפה, וזה חבל. אגף המדידות (ולאחריו מפ"י) טוענים כי זו "מפה פיזית", ולא מפת דרכים, אבל לדעתי הם טועים. לרשת הדרכים נוכחות פיזית בשטח לא פחות, ואולי יותר מאיזו שהיא גבעה, וחשיבות מעשית גדולה הרבה יותר.
את החלקיות של תיקון הפרטים אפשר לראות היטב במזכרת בתיה. קטע הכביש העוקף את מזכרת בתיה (כיום בכביש 411) כבר נסלל, והמעבר עם הפניה החדה במושבה כבר יושר. התיקון הזה לא נעשה במהדורה הזאת (וגם לא במהדורות הבאות, שנים רבות).

בתחום היישובים, אני רואה כאן רק שינוי משמעותי אחד - כפר-עקרון כבר שודרג לקריית-עקרון.

בשלב זה התייצבה הגיאוגרפיה של סביבת מזכרת-בתיה, כפי שהיא מתוארת במפות ה- 250,000, במידה כזו שכבר אין טעם להציג כאן מהדורות נוספות של מפות אלו. רשת הכבישים, כמובן, המשיכה להתפתח. וזרנוגה (זרנוקה, במפה) תהפוך בקרוב, אני חושב, לקריית-משה, שכונה של רחובות.

 

הועלה לאתר לראשונה 2013-05-27
שינוי אחרון 2013-05-27