כותרת דפי מזכרת

שער מזכרת חדש באתר מזכרת עכשיו מה שהיה שער המוזיאון

 

לכאורה זיוף, מירמה והפרת אמונים - המשך נוסף וסיכום ביניים

 

בדף קודם סיפרתי איך המועצה המקומית מזכרת-בתיה ביקשה היתר בניה, בעזרת המועצה לשימור אתרים שהכינה עבורה את הבקשה,
לשימור רפת (הרפת קיימת), ולשיקום מבנה קיים לשימוש נפחיה היסטורית (המבנה איננו קיים, ואף פעם לא היה קיים), בחלקה של קזרמת לוין ברח' רוטשילד,
כאשר לכאורה יש בבקשת ההיתר הזאת זיוף, מירמה והפרת אמונים.

בדף נוסף סיפרתי על מכתבה של מהנדסת הוועדה המקומית "זמורה", בתשובה לפניתו של יצחק פסטרנק. במכתב היא מנסה להצדיק את הדרך התמוהה שבה הוציאו את ההיתר, אבל אגב כך היא מודה בפועל כי בבקשת ההיתר באמת היה מידע כוזב, וכי אנשי הוועדה המקומית "זמורה" ידעו זאת כאשר הוציא את ההיתר. המשמעות של זה היא כי היא מאשרת כי אמנם היתה מירמה בבקשת ההיתר, וכי וועדת "זמורה" היתה שותפה לה.

בינתים, בישיבה של מליאת הוועדה המקומית "זמורה" ב- 3 במאי, "דנו" פעם נוספת בהיתר. מאחר שזו היתה ישיבה של מליאת הוועדה, הישיבה הוקלטה ותומללה. כאן אספר, על סמך התמליל וההקלטה, מה נעשה בישיבה בקשר להיתר זה, ומדוע שמתי את המילה "דנו" בגרשיים. אני מתנצל מראש על הכניסה לפרטים.

בקשת ההיתר שהובאה לדיון במליאה, לפי מספרה, היא אותה הבקשה הקודמת, אבל הפעם היא מוצגת כך: "מהות הבקשה: מובא לדיון לעידכון מהות ההיתר, במקום שיקום מבנה קיים שימוש לנפחיה ירשם: שיחזור של מבנה הנפחיה ההיסטורי." כהערה נכתב: "לבקשה קיים היתר בניה."

שינוי המהות של ההיתר, משיפוץ מבנה קיים לבניה של מבנה חדש, מוצג כאן כאילו זה רק שינוי ניסוח של היתר קיים, ואין צורך לדון מחדש בהיתר, כי ההיתר כבר ניתן.

הנה מה שנאמר בדיון. דהן, ראש המועצה המקומית מזכרת-בתיה וחבר וועדת זמורה, היה נוכח בישיבה.

מהנדסת הוועדה הסבירה זאת כך: "מובא לעדכון מהות ההיתר, במקום רשמנו שיקום מבנה קיים לשימוש לנפחיה, במקום זה אנחנו מבקשים שירשם שיחזור מבנה קיים ... סליחה שיחזור של מבנה הנפחיה ההיסטורי. אני רוצה להסביר. אנחנו לפני כמה חודשים נתנו היתר במתחם של קזרמת לוין לשיחזור של נפחיה שהיתה במגרש סמוך ונהרסה, ועל חשבון מבנים שהיו במגרש של קזרמת לוין ונהרסו. אנחנו רשמנו בטעות שהנפחיה מבוקש לשקם אותה כאילו היא היתה על המגרש הזה, ולא היא. אנחנו מבקשים לשחזר את המבנה שהיה קיים במגרש הסמוך על המגרש של קזרמת לוין ועל חשבון מבנים שהיו שם בעבר ונהרסו."

יו"ר וועדת זמורה הוסיף: "זה בעקבות התנגדות. מכתב שקיבלנו שטוען שהמבנה הזה לא היה קיים ולכן לא שיקמנו אותו."

מהנדסת הוועדה סיכמה: "ולכן ... ההיתר ישונה ויתוקן בהתאם."

ומישהו בלתי מזוהה הוסיף: "והשאר יסופר בתולדות ישראל."

זה כל הדיון כולו. כל כולו, מתחילת ההקראה של נושא בקשה זו עד תחילת ההקראה של הנושא הבא בישיבה, נמשך דקה אחת ו- 41 שניות. אין בתמליל או בהקלטה עדות להצבעה על הבקשה.

שימו נא לב איך הוצגה הבקשה לפני מליאת הוועדה:

הצגה ראשונה - שינוי מהות: "מובא לעדכון מהות ההיתר".

הצגה שניה, במשפט הבא - רק שינוי רישום בכותרת הבקשה: "... רשמנו שיקום מבנה קיים ... במקום זה אנחנו מבקשים שירשם שיחזור ...".

הצגה שלישית, כמעט בנשימה אחת - מראש ניתן היתר למבנה חדש האמור לשחזר מבנה ישן, מבוקש רק תיקון טעות בציון מקום המבנה המקורי: "לפני כמה חודשים נתנו היתר ... לשיחזור של נפחיה שהיתה במגרש סמוך ... אנחנו רשמנו בטעות שהנפחיה ... היתה על המגרש הזה ...".

נראה שהדוברת לא שמה לב שהיא סיפרה כאן שלושה סיפורים שונים הסותרים זה את זה, כמו כל שקרן לא מוצלח המסתבך בשקרים של עצמו (בדומה לסיפור הידוע: ראשית, אף פעם לא שאלתי ממך כד, שנית, כששאלתי אותו כבר היה שבור, ושלישית, כשהחזרתי אותו היה שלם). אם מישהו מהנוכחים שם לב לסתירה, הוא לא העיר על כך.

אבל שינוי מהות איננו רק שינוי קל בניסוח כותרת. ישנו הבדל עקרוני בין שיקום מבנה קיים לבין בניית חדש. מבנה חדש צריך להתאים לדרישות התוכנית (התב"ע) התקפה לחלקה - האם בכלל מותר לבנות בחלקה מבנה נוסף? (אסור. התב"ע קובעת בפירוש: "אין לאפשר בניה חדשה"). ואם מותר, האם "קווי הבניין" מתאימים לדרישות התב"ע? (אינם מתאימים) ושאלות דומות. בישיבת המליאה הזאת, אף אחד לא שאל את השאלות האלה. אף אחד לא תמה על שמכל "בודקי התוכניות" הממלאים את חדרי מנגנון וועדת זמורה, לא היה מי שבדק את תוכנית הבניה של "שיחזור" הנפחיה.

אם כך, הבקשה הוצגה באופן מטעה, המידע האמיתי לא הובא לפני הוועדה, לא היו שום שאלות, לא היה שום דיון, ואין עדות להצבעה כלשהי. על סמך מה קובע ה"פרוטוקול" כי היתה החלטה לאשר את הבקשה?

והבקשה במהותה החדשה כל כך חורגת מהוראות התב"ע עד שהיא מהווה מה שמוגדר בחוק "סטיה ניכרת מתוכנית", ובכלל אסור היה לוועדת "זמורה" לתת לה היתר. אפשר לסכם ולומר כי ההיתר הזה ניתן שלא כדין.

אבל המעניין ביותר הוא ההליך שנוצר כאן - הליך דו-שלבי למתן היתר בניה, העוקף את כל הליכי הבדיקה של בקשות: תחילה מבקשים, על סמך מידע כוזב, היתר שמהותו א' (שיקום או שיפוץ מבנה קיים) ואיננו מחייב בדיקה יסודית של הבקשה. אח"כ מבקשים לשנות את "מהותו" של ההיתר, שכבר ישנו, למהות ב' (בניית מבנה חדש) כאילו זה רק שינוי של ניסוח הכותרת. מאחר שההיתר כבר קיים, שוב אין רואים צורך לבדוק את הבקשה. כפי שראינו כאן, כל מה שצריך להפעלת הליך זה הוא שיתוף פעולה מצד בעלי התפקידים המתאימים בוועדה. נשאר רק לחשוב באיזה אמצעים אפשר להשיג את שיתוף הפעולה הזה.

ובינתיים התחילו לבנות את המבנה החדש הנקרא "שיחזור הנפחיה" (בתאריך הדף הזה חפרו את היסודות). כבר ראינו איזה נזק נגרם ב"שימור", כמו שקראו לזה, של הרפת במתחם קזרמת לוין. נשאר לנו רק לחכות בחשש ולראות מה יקרה בבניית המבנה הנוסף הזה, ואיזה נזק נוסף יגרם לאתר בבניה.

ומה יסופר בתולדות ישראל.

אוסיף רק עוד נקודה אחת למחשבה:

מיד לאחר "הדיון" הזה, בחרה וועדת זמורה את נציג המליאה ל"וועדה מקצועית שתיעץ לראש הוועדה [המקומית] על מועמד" לתפקיד היועץ המשפטי של וועדת זמורה. ואת מי בחרו? את דהן, אשר, כפי שראינו, לכאורה הוא שותף למירמה שבהוצאת היתר הבניה. והוא שיבחר את היועץ המשפטי לוועדת זמורה.

בדירוג הבינלאומי של שחיתות, ישראל במגמה ברורה של ירידה. עכשיו אנחנו יכולים לראות איך.

הועלה לאתר 2009-05-27