כותרת דפי מזכרת

שער מזכרת חדש באתר מזכרת עכשיו מה שהיה שער המוזיאון

 

לכאורה זיוף, מירמה והפרת אמונים

 

ב- 28 באוקטובר 2008 ביקשה המועצה המקומית מזכרת-בתיה היתר בניה
   1. לשימור רפת לתצוגת כלים חקלאי (השיבוש במקור),
   2. לשיקום מבנה קיים לשימוש נפחיה היסטורית,
   3. ולפיתוח שטח,
בחלקה של קזרמת לוין ברח' רוטשילד,
וב- 1 בינואר קיבלה את ההיתר (די מהר, הייתי אומר).
המועצה לשימור אתרים היא שערכה את הבקשה עבור המועצה המקומית.

הנקודה המעניינת ביותר בהיתר הבניה הזה היא שהמבנה האמור להיות קיים כדי לשקם אותו, לפי הבקשה, איננו קיים.
למעשה קיבלה המועצה היתר לבנות מבנה חדש על סמך הטענה השקרית של "שיקום מבנה קיים".

בדיקה של מסמכי הבקשה מגלה כי במפה המצבית הכלולה בבקשה, שהמודד יהודה גפן הכין ב- 2 בספטמבר 2008, מסומן מבנה שאיננו קיים בחלקה, ולא היה קיים בעבר, בוודאי לא בזמן הכנת המפה המצבית. ("מפה מצבית" היא תוכנית של החלקה, הכוללת כל מבנה שנמצא בה ופרטים נוספים, כפי שהיו בתאריך המדידה. כל בקשה להיתר בניה חייבת לכלול מפה מצבית מעודכנת - לא יותר משנה לפני הגשת הבקשה.)

מי סימן במפה המצבית את המבנה הבלתי קיים? אני משער שלא המודד. על מעשה כזה, אני חושב, הוא עלול לאבד את רשיונו. ישנם גם סימנים נוספים לכך שהמבנה הזה לא היה מסומן במפה המקורית, אלא הוסף עליה אחר כך.
הבדיקה מגלה גם שהמילים "שיקום מבנה קיים" כתובות בבקשה ביותר ממקום אחד, והשטח, כ- 90 מ"ר, מסומן בטבלת השטחים בעמודה "קיים", לכן זו לא טעות מקרית.
גם המועצה לשימור אתרים, שהכינה את הבקשה, וגם המועצה המקומית, שהגישה את הבקשה וגם אישרה אותה, מכירות את החלקה ויודעות מה יש בה.

המסקנה היא כי לכאורה יש בבקשה הזאת זיוף (של המפה המצבית) ומירמה (על ידי הטענה כי המבנה שרוצים לבנות כבר קיים). שני הדברים הם עבירות פליליות רציניות.
עכשיו תארו לעצמכם שאתם הייתם מנסים לעשות זאת, לקבל היתר בניה לביתכם כאילו זה שיפוץ מבנה קיים, בעוד לאמיתו של דבר איננו קיים. המועצה המקומית היתה בודקת את הבקשה ואת התוכניות, משווה את המפה המצבית למה שקיים בפועל בחלקה, ומגלה את האמת. ברור שלא הייתם מקבלים את האישור (ואולי היו תובעים אתכם על נסיון לקבל היתר במירמה). זה אחד מתפקידיה של המועצה המקומית - לוודא כי בבקשות להיתרים כל הפרטים נכונים ומדוייקים.

במקרה הזה, כאשר המועצה המקומית עצמה הגישה את הבקשה, היא ניצלה את תפקידה, ואת האמון שיש בה כסמכות הבודקת את הבקשות, ואישרה את הבקשה השקרית של עצמה. לכאורה זו הפרת אמונים. הפרת אמונים גם היא עבירה פלילית.
לדעתי זה חמור יותר מהזיוף והמירמה שלכאורה נעשו כאן. כי מרגע שהמועצה המקומית חשודה במתן אישורים שלא כדין, עולה השאלה אם ישנם בקשות והיתרי בניה נוספים שהמועצה המקומית אישרה בעוד שאמורה היתה לפסול אותן, ומי קיבל את האישורים, ומדוע קיבל אותם. למעשה צריך עכשיו לבדוק את כל היתרי הבניה שניתנו במזכרת-בתיה בשנים האחרונות. ואיזו סמכות מוסרית ישנה עכשיו למועצה המקומית לדרוש מהתושבים לשמור על החוק?

כאן מתעוררת השאלה אם כל זה נעשה בידיעתו, אם לא בהוראתו, של ראש המועצה. ובכן לכאורה כן, הוא שותף לעניין. דהן חתום על אחד המסמכים המציינים במפורש "ושימור מבנה קיים לשימוש כתצוגה מוזיאלית לנפחיה" - שזה בדיוק המבנה שאיננו קיים. הנה החלק העיקרי של המסמך (מהמסמך נחתכה חתימה של עובד מועצה, הכפוף לראש המועצה):

כן, לכאורה דהן שותף

אחד מהמסמכים הכלולים בבקשה להיתר הבניה - ראש המועצה חתום עליו

לסיום, הערות אחדות:

ראשית על המשמעות של המילה "לכאורה", שהשתמשתי בה פעמים אחדות, והיא זו: "לא הייתי נוכח בביצוע המעשים הנידונים, אבל כך זה נראה מתוך המסמכים שהיו בתיק של החלקה".

שנית, על העיתונות האמיצה החוקרת:
נראה שהיא קיימת רק בסרטים אמריקאיים. במקומון "ידיעות רחובות" היתה כתבה על העניין. כל המסקנה שהעיז להגיע אליה היא כי "ההבדלים בין המצב בשטח למפות מעלים חשש שהמועצה המקומית טעתה כנראה בתוכניות שהציגה" (ההדגשה שלי), ובכך החמיץ את חומרת העניין. המקומונים האחרים, לפחות אלה שראיתי, התעלמו מכל הפרשה.

אבל מה שבאמת אינני מבין, זה לשם מה נעשה כל זה.
בינתיים רק משפצים את הרפת. בניית המבנה לתצוגה המוזיאלית של "הנפחיה" נראית רחוקה. אפשר היה לקבל היתר לשימור הרפת, שהיא באמת קיימת וזקוקה לשימור, בלי זיוף ובלי מירמה (ברפת כבר עובדים. מה עושים בה, ואיך - זה נושא לעצמו. הדף בהכנה). את ההיתר למבנה החדש אפשר היה לבקש בנפרד, על סמך נתונים אמיתיים, גם כן בלי זיוף ובלי מירמה. לא נראה שיש משהו שההליכים הרגילים, גם אם היו נמשכים זמן רב יותר, היו מעכבים.

ומפליאה אותי ההעזה, או אולי קלות הדעת, במעשה הזה.
כל המסמכים המתעדים את מה שלכאורה הוא זיוף ומירמה פתוחים לציבור. כל אחד יכול לבקש, לקבל ולראות את מסמכי היתר הבניה. מה חשב מי שהכין את הבקשה? האם לא חשב? האם חשב שהמעשים האלה לא יתגלו? האם כבר עשה מעשים כאלה בעבר, מעשים שלא התגלו, ולכן הרגיש את עצמו בטוח? או אולי לא איכפת היה לו שהדבר יתגלה, מפני שחשב כי ההיתר ישאר, וכי הוא עצמו חסין?

ועל המועצה לשימור אתרים:
לא ברור לי מה עניינה של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל (עמותה רשומה) - זה שמה המלא - לבנות מבנים חדשים, ועוד להשתתף, לשם כך, במה שלכאורה הוא זיוף ומירמה.

ולבסוף, על תגובת הרשויות:
חבר המועצה המקומית יצחק פסטרנק הודיע על העניין לוועדה המקומית לתכנון ובניה "זמורה", שנתנה את ההיתר, ולממונה על המחוז במשרד הפנים. במשך החודש שעבר מאז, הוא לא קיבל שום תגובה. ולא נראה שהם עשו משהו אחר בעניין.

 

הדף הועלה ב- 2009-03-22, שינוי אחרון 2009-03-27