כותרת דפי מזכרת

שער מזכרת חדש באתר מזכרת עכשיו מה שהיה שער המוזיאון

 

הדרכים והיישובים מסביב למזכרת בתיה בשנת 1930

 

מפה מ- 1930 - עקרון וסביבתה

קטע ממפת מחלקת המדידות, 1:250,000, של המנדט הבריטי, 1930

 

מפה ישנה. במבט ראשון איננה אומרת הרבה. רק דרכים ויישובים. אבל כשמסתכלים מעט יותר בפרטים, כשמנסים לקרוא את המפה, אפשר לראות עד כמה היו החיים במושבה עקרון, היא מזכרת בתיה של היום, שונים מהחיים שאנחנו מכירים.

תחילה, מלים אחדות על המפה שהקטע הזה נלקח ממנה: היא נדפסה ב- 1935, אבל שורטטה ב- 1930, ולכן זו השנה שהיא אמורה להציג. תוקנו בה פרטים מעטים ב- 1932 (לא צויין איזה פרטים תוקנו, אבל סביר שאלה היו בעיקר דרכים). המפה היא גליון "ירושלים", אחד מסדרה של ששה המכסה את ארץ ישראל ועבר הירדן. השלטון הבריטי כבר הוציא את עבר הירדן מתחום ארץ ישראל, וסגר אותו להתיישבות יהודית, אבל מבחינתו הוא עדיין ראה את כל השטח כתחום אחד.

קנה המידה המקורי של המפה הוא 1:250,000. כאן היא מוגדלת מעט, כדי שהפרטים יהיו ברורים יותר. גודל המשבצת בה (בקטע הקטן הזה ישנה רק משבצת שלמה אחת, מסביב לרמלה) הוא 10X10 ק"מ. הרשת הטופוגרפית (רשת המשבצות) שהיא משורטטת בה היא הרשת של עירק! בגלל המרחק ממרכז הרשת, נוצר הפרש גדול, באופן יחסי, בין כיוון הצפון של הרשת לבין הצפון האמיתי. את הכיוון הנכון של הצפון אפשר לראות ברשת הגיאוגרפית, שגם היא משורטטת כאן - אלה שני הקווים האלכסוניים הדקים, בצבע סגול, המצטלבים קרוב לפינה הצפון-מערבית (עליונה-שמאלית) של המפה, בחולות ראשל"צ - קו הרוחב 32 מעלות צפון וקו האורך 34 מעלות 45 דקות מזרח (קטע מקו האורך 35 מזרח עובר בצד ימין של המפה).

ועכשיו, למה שהמפה מספרת על העולם של אז, שהיה כל כך שונה:

ראשית, היישובים העבריים. מצפון לדרום, הם נחלת יהודה (עדיין נפרדת מראשל"צ), ראשון לציון, בן שמן, באר יעקב, נס ציונה, רחובות, עקרון (כך נקראה אז מזכרת בתיה), גדרה, וחולדה (חולדה העברית היא המערבית מבין שתי החולדות. השניה היא כפר ערבי באותו שם). מתשעת היישובים בתחום המפה, הרוב, חמישה, הם מושבות העליה הראשונה, שנים מושבות מאוחרות יותר (באר יעקב ונחלת יהודה), אחד בית ספר (בן שמן), ואחד, חולדה, היה נטוש בשנה זו. חולדה, במקורה חוות פועלים, נהרסה במאורעות 1929, בהתקפה ערבית. (ב- 1931 הוקמה מחדש, כקבוצה, ולאחר שנים אחדות עברה למקומה הקבוע, במרחק כק"מ מהמקום המסומן במפה. כיום משחזרים את האתר המקורי, ביער הרצל. שלט קטן ליד האנדרטה הסמוכה, על קבר חלל ההתקפה, מספר את סיפורה). ראשל"צ (כ- 2,200 תושבים), ואחריה רחובות (כ- 1,500 תושבים), הן המושבות הגדולות - יש בהן רחובות אחדים. הישובים העבריים התרבו מאז מאד. מהכפרים הערביים שבמפה, אף אחד לא נשאר.

למעשה, המפה איננה מעודכנת אפילו ל- 1930. בשנה זו נוסדו כבר, בשטח המפה, כפר אהרון (1926, אז מושבה), והקיבוצים גן שלמה (1927) וגבעת ברנר (1928). בשנת 1930 עצמה נוסדו גם נען, עיינות ובית חנן. רצף היישובים העבריים באזור עקרון - רחובות - ראשון לציון הלך והתעבה במהירות. חולדה היתה ישוב ספר קטן בקצה התחום העברי, אין פלא שהיא זו שהותקפה.

אבל העצמים הבולטים ביותר במפה הם הדרכים. במפה זו, קו אדום רצוף (בין שני קווים דקים) מסמן כביש או דרך סלולה. הכביש העובר את המפה באלכסון, דרך רמלה, הוא כביש יפו-ירושלים. קו אדום מרוסק מסמן דרך עפר טובה ("עבירה לכל רכב במזג אוויר יבש"). שני קוים מקבילים בלבד - דרך עפר פחות טובה. קו בודד - שביל לבהמות משא, אמצעי התחבורה העיקרי במזרח התיכון עד אמצע המאה ה- 19. הקו השחור המרוסק (בין שני קווים דקים) - פסי רכבת. העיגולים האדומים ליד לוד ורמלה - שדות תעופה.

ההסתכלות במערכת הדרכים מסבירה את הרגשת הניתוק, או הריחוק, שהיתה בעקרון (וכנראה התבטאה, בין השאר, במספר הרב של נישואין בין בני המושבה). כביש סלול הגיע, מכיוון יפו ות"א, רק עד רחובות. הדרך אל עקרון לא היתה סלולה, ועברה דרך הכפר הערבי עקיר. אוטובוס של קואופרטיב "דרום יהודה" (עד 1931 שתי קבוצות נפרדות, דרום, ויהודה) היה מגיע למושבה, לפי המסופר (נכון לסוף שנות ה- 30), פעם ביום, אבל כלי התחבורה המקובל היה העגלה. העיר הקרובה היתה רמלה, עיר המחוז, במרחק כעשרה ק"מ בדרך העפר. ברמלה היו משרדי הממשלה, והיה שוק. קניות רציניות קנו בעיר הגדולה. העיר הגדולה היתה ירושלים - יותר מ- 90,000 תושבים, בשנת 1931, מהם כ- 54,000 יהודים, ואילו בת"א רק 46,000 תושבים, פחות מחצי רחובות של היום. הדרך הנוחה להגיע אל ירושלים היתה ברכבת. נוסעים בעגלה, בדרך העפר אל תחנת הרכבת נענה, הנמצאת בצומת הדרכים שליד הכפר, ומשם ברכבת אל ירושלים, מהלך כשלוש שעות (עכשיו שוב אפשר לנסוע אל ירושלים ברכבת, באותו נתיב, ויותר מהר, אבל מתי תחזור הרכבת לעצור בתחנת נען?).

 

שינוי אחרון 2005-05-15