כותרת דפי מזכרת

שער מזכרת חדש באתר מזכרת עכשיו מה שהיה שער המוזיאון

 

מזכרת של שייד

מזכרת בתיה - ציור של אליהו שייד ("זכרונות")

 

ספרים על מזכרת בתיה

 

ספר למזכרת: מזכרת בתיה - עקרון -- 100 השנים הראשונות
מרדכי נאור, הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשע"א (2010)

הספר החדש ביותר, העדכני ביותר, המקיף ביותר, והגדול ביותר (399 ע') - בעברית, כי בינתיים יצא הספר של סם פינקל - על ההיסטוריה של מזכרת בתיה. הוא מסכם בכרך אחד מקורות רבים שעד עתה צריך היה לחפש כל אחד מהם לחוד. זה הספר הראשון והחשוב ביותר כיום למתעניין במזכרת בתיה ובתולדותיה.

זה לצד הזכות. צריך למנות נקודות אחדות גם לצד הזהירות :

חלקים ניכרים בספר נקראים כאוסף של אנקדוטות יותר מאשר כהיסטוריה.
הספר מסתמך על מקורות רבים, אבל עדיין החמיץ מקורות מעניינים אחרים.
והחשוב ביותר - ישנן בו טעויות. הטעויות ששמתי לב אליהן רובן בהתרחשויות שקדמו לעליית המייסדים. הבולטת שבהן היא מסלול מסעם של המייסדים בדרכם לא"י (המפה בע' 26). המייסדים לא עצרו בוורשה, ולא עברו בוילנה, כפי שנדמה לפי המפה. אולי בעתיד אקדיש כאן דף גם לתיקון טעויות נוספות.
כמו כל ספר, גם ספר זה ראוי להקרא במידה של זהירות.

ספר חדש באנגלית:
Rebels in the Holy Land
Sam Finkel, 1912, מופץ ע"י הוצאת Feldheim

הספר החדש ביותר מתמקד במקימי עקרון, היא מזכרת בתיה, כשומרי מצוות. מטרתו להראות בכך כי שומרי מצוות השתתפו בבניית היישוב היהודי החדש בארץ ישראל. הוא מספר, בהרחבה רבה מכל ספר אחר (494 עמודים), את תולדות הדור הראשון למקימי המושבה, ובמיוחד את פרשת מרד השמיטה של שנת תרמ"ט. הוא מתקן, בין השאר, את מסלול מסעם של המייסדים, ביחס למסלול המוטעה בספרו של מרדכי נאור, ומציג מפות ותצלומים שאינם בשום ספר אחר. מצוטטים בו מקורות רבים, אבל בתרגום לאנגלית.

ארץ-ישראל ויישובה במאה הי"ט 1917-1777
מרדכי אליאב, הוצאת כתר, 1978

רחב יריעה ומעניין. מזכרת בתיה היא חלק זעיר מהמכלול, ולמרות זאת הוא מקדיש לה, בתקופה הנידונה בו, עמודים אחדים.

יסוד המעלה, "יספר מתחילת העליה שעליתי יחד עם אחד עשר אכרים יהודים ..."
יחיאל ברי"ל, הוצאת המחבר, מגנצא (מיינץ) תרמ"ג
מהדורה חדשה מצולמת בצרוף מבוא, הערות ומפתח, הוצאת יד יצחק בן-צבי תשל"ח

יחיאל ברי"ל הוא שיזם, ביחד עם הרב שמואל מוהליבר, את שכנוע הברון רוטשילד לעזור לאכרים יהודים מרוסיה לייסד מושבה חקלאית בא"י, וליווה את האכרים בעלייתם לא"י עד שנאלץ לעוזבם לפני שנקנתה האדמה להקמת המושבה. בספרו, שהוציא עוד באותה שנה, הוא מספר את כל הפרשה הזאת.

יחיאל ברי"ל ידוע כעורך והמוציא לאור של "הלבנון", העיתון העברי הראשון בא"י. חלקו ברעיון וביוזמה להקים מושבת אכרים בא"י נשכח במידה רבה, ולרוב מזכירים אותו רק כמלווה של העולים. אפילו במזכרת בתיה עצמה אין רחוב הנקרא על שמו. למרות זאת שהספר היה שנוי במחלוקת מסויימת בזמנו, בעקבות קניית האדמה להקמת המושבה, אין מקור טוב ממנו לפרטי מעשה היוזמה והעליה.

הספר, גם במהדורה המצולמת, אזל לפני שנים וקשה למצוא אותו. "פרוייקט בן-יהודה", מתכוון להעלות אותו לרשת. נקווה שיצליחו לבצע זאת במהרה.

נחשוני השמיטה, פרשת הגבורה של מייסדי מזכרת בתיה בשנת השמיטה תרמ"ט (1889)
אחיעזר ארקין, הוצאת המחבר (טל' 08-9340749), מזכרת בתיה תשנ"ד

מונוגרפיה המוקדשת לשנת השמיטה הראשונה בישוב החדש בא"י, ובעיקר לחלקם של אכרי מזכרת בתיה ב"פולמוס השמיטה". הספר מפורט ומדוייק, ויעניין גם את מי שאיננו מסכים עם עמדת המחבר לגבי השמיטה.

דיון בהקשר הרחב יותר של פולמוס השמיטה, עד להכרעה בו בתר"ע, נמצא במאמרו של מנחם פרידמן "למשמעותו החברתית של פולמוס השמיטה (תרמ"ט-תר"ע)", ("שלם" א, תשל"ד), שאפשר לקרוא ברשת (מסמך pdf גדול).

מסע בארץ המובטחת
חיים חיסין, תרגם מרוסית חיים בן עמרם, הוצאת הקיבוץ המאוחד תשמ"ב, 1982

כתבות מארץ ישראל שנדפסו בשנים 1898-1899. שלושה פרקים מוקדשים לעקרון, היא מזכרת בתיה. הם כוללים תיאור חי ומפורט של אירועים שאינם נזכרים, או נזכרים רק ברמז, במקורות אחרים. הוא מספר על דברים שראה והשתתף בהם, ועל דברים שארעו בזמנו ושמע עליהם ממקור ראשון, ומבקר בחריפות את פעולותיהם וגישתם של אחדים מפקידי הברון רוטשילד.

מעניין ומאלף, למרות אי דיוקים, פה ושם.

זכרונות על המושבות היהודיות והמסעות בארץ ישראל ובסוריה 1899-1883
אליהו שייד, תרגם אהרו אמיר, בצרוף מבוא והערות, הוצאת יד יצחק בן-צבי תשמ"ג

אליהו שייד, המוזכר, בדרך כלל, בשם משפחתו בלבד, היה נציג הברון רוטשילד בא"י והמפקח הראשי על מושבותיו. הוא היה מתנשא, מושמץ ושנוא על המתיישבים. בכל רחבי ישראל אין רחוב או מקום אחר הקרוי על שמו. אף על פי כן הוא ומעשיו הם חלק חשוב מההיסטוריה של המושבות בתקופת הברון, ולכן יש בזכרונותיו עניין רב.

פרק אחד, בזכרונות אלה, מוקדש למזכרת בתיה, ואמנם, מה שהוא כותב שונה מאד מהאופן שהדברים מוצגים כרגיל בתולדות היישוב.

מזכרת בתיה (היתה עקרון) תרמ"ג - תשכ"ז
דוד נימן ליקט וכתב, הוצאת המחבר 1968

האוסף המקיף ביותר של מידע היסטורי על מזכרת בתיה, שערך אחד מבני המייסדים. הוא מגיע עד לשנות הששים, אבל מתרכז בשנים הראשונות. הוא איננו ספר היסטוריה, ואין בו הצגה מסודרת ועקבית של תולדות המושבה.

אפשר לראות אותו בספריה המקומית.

חלון אל מזכרת בתיה
הוצאת מוזיאון המושבה, מזכרת בתיה,
מהדורה ראשונה בעריכת שלומית לוין, 1995
מהדורה שניה בעריכת דפנה שמשוני, 2009

חוברת דקה על המושבה ואתריה ההיסטוריים. מדריך טוב לאתרי המושבה, ומזכרת לביקור בה. מכילה רשימה ביבליוגרפית מקיפה (יותר מזו שכאן).

אפשר לקנות אותה במוזיאון המושבה.

לכו ונלכה, סיורים במושבות העליה הראשונה
רן אהרונסון ואסף זלצר, הוצאת יד יצחק בן-צבי 2004

מדריך טיולים. אחד הפרקים מוקדש, כמובן, לטיול במזכרת-בתיה - עקרון. חסרונו שהוא מגביל את עצמו יותר מששמו מכריז, לאתרים הקשורים בעליה הראשונה בלבד.

לאחרונה התגלתה בו טעות. הוא כותב על בית משק הברון כי "ממצאי מחקר בוטני העלו כי חלק מהעצים הגיעו מתורכיה וחלק אחר מאירופה, ואילו קורות העץ הגדולות עשויות מארז הלבנון". ובכן באמת נעשה מחקר בוטני, אבל ממצאי המחקר היו כי קורות העץ הגדולות של הבניין נעשו מארזית אירופית. העצים הובאו, ככל הנראה, כולם מאירופה.
חבל, כי הטעות בפרט קטן זה מעלה את השאלה עדכמה אפשר לסמוך על הפרטים האחרים בספר.

הבארון והמושבות, ההתיישבות היהודית בארץ-ישראל בראשיתה, 1882-1890
רן אהרנסון, הוצאת יד בן-צבי 1990

שם הספר מעיד על תוכנו. לכל אורכו מפוזר מידע על עקרון - מזכרת-בתיה, ועל עניינים כלליים יותר הקשורים בה.

המושבה העברית בנוף ארץ-ישראל, 1882-1914
יוסי בן-ארצי, הוצאת יד בן-צבי 1988

גם ספר זה מכיל מידע על עקרון - מזכרת-בתיה בראשיתה, ועל עניינים כלליים יותר הקשורים בה.

מזכרת שבלב, סיפורה של מזכרת-בתיה
אריה קרישק, הוצאת רשפים, ספרי דיוקן, 1996

מלכתחילה חשבתי לא להזכיר את הספר הזה, אבל במחשבה שניה נראה לי שצריך, בצירוף אזהרה: הספר הזה אינו מומלץ. הוא מאד לא אמין.

 

שינוי אחרון 2013-03-27